כך מנסה איראן להתחכם לארה"ב, להפוך את נקודת התורפה הימית שלה למערכת רב־נתיבית וגמישה, תוך שילוב של תחבולות סחר, פיזור לוגיסטי ובניית עומק מדיני ופיננסי מול אסטרטגיית השחיקה האמריקנית.
למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור
הסיכויים להסכם פוחתים, וושינגטון וירושלים נערכות להסלמה רחבה בעוד טהראן מקשיחה עמדות, מציבה דרישות מרחיקות לכת ומאותתת כי היא מוכנה לעימות ממושך כדי לכפות את תנאיה.
לקראת פקיעת האולטימטום האמריקני, ישראל נערכת להסלמה משמעותית במלחמה, בעוד גורמים ביטחוניים בכירים מצביעים על קשיים מבניים בהפלת המשטר האיראני.
האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.
כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
טורקיה מבקשת להצטרף לברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן ולהקים ציר משולש שישנה חלק ממאזני הכוח במזרח התיכון.
בירושלים מודאגים מהאפשרות הזו שעלולה לשנות את כללי המשחק באזור ולבודד את ישראל מבחינה אסטרטגית.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
כך מנסה איראן להתחכם לארה"ב, להפוך את נקודת התורפה הימית שלה למערכת רב־נתיבית וגמישה, תוך שילוב של תחבולות סחר, פיזור לוגיסטי ובניית עומק מדיני ופיננסי מול אסטרטגיית השחיקה האמריקנית.
למרות ההישגים הצבאיים המשמעותיים של ארה״ב וישראל והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין והטילים של איראן, הפסקת האש הזמנית חושפת פערים עמוקים בין הצדדים וסימני שאלה אסטרטגיים קריטיים, בעוד וושינגטון וטהראן נאבקות על עיצוב הנרטיב של תוצאות המערכה והשלכותיה על עתיד האזור
הסיכויים להסכם פוחתים, וושינגטון וירושלים נערכות להסלמה רחבה בעוד טהראן מקשיחה עמדות, מציבה דרישות מרחיקות לכת ומאותתת כי היא מוכנה לעימות ממושך כדי לכפות את תנאיה.
לקראת פקיעת האולטימטום האמריקני, ישראל נערכת להסלמה משמעותית במלחמה, בעוד גורמים ביטחוניים בכירים מצביעים על קשיים מבניים בהפלת המשטר האיראני.
האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.
כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
טורקיה מבקשת להצטרף לברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן ולהקים ציר משולש שישנה חלק ממאזני הכוח במזרח התיכון.
בירושלים מודאגים מהאפשרות הזו שעלולה לשנות את כללי המשחק באזור ולבודד את ישראל מבחינה אסטרטגית.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
