
הקרב על הנרטיב-מי מפר את הפסקת האש ברצועה?
העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

מחמוד עבאס מבקש לכפות על חמאס את כללי המשחק של אש"ף, בעוד תנועת חמאס מנסה לנצל את מעמדה לאחר המלחמה כדי לשנות את כללי המערכת הפוליטית הפלסטינית.

הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.

בעוד ישראל נמנעת בשלב זה מחיסולים ממוקדים, חמאס מנצל את הזמן לשיקום יכולותיו הצבאיות והארגוניות. גורמים ביטחוניים מזהים בעלי אלעאמודי את הדמות המרכזית בניסיון לשמר את כוחו הצבאי והפוליטי של חמאס גם במסגרת מפת הדרכים של מועצת השלום.

מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

מחמוד עבאס מבקש לכפות על חמאס את כללי המשחק של אש"ף, בעוד תנועת חמאס מנסה לנצל את מעמדה לאחר המלחמה כדי לשנות את כללי המערכת הפוליטית הפלסטינית.

הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.

בעוד ישראל נמנעת בשלב זה מחיסולים ממוקדים, חמאס מנצל את הזמן לשיקום יכולותיו הצבאיות והארגוניות. גורמים ביטחוניים מזהים בעלי אלעאמודי את הדמות המרכזית בניסיון לשמר את כוחו הצבאי והפוליטי של חמאס גם במסגרת מפת הדרכים של מועצת השלום.

מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.