לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן כבר מעצב מחדש את המציאות בגבול הצפון ומגביל את חופש הפעולה של ישראל בלבנון. אולם בעוד איראן הצליחה להכניס את הזירה הלבנונית להסדר האזורי החדש, הסוגיה הפלסטינית נותרה מחוץ למשוואה, לפחות בשלב זה.
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
חמאס מתכנן להעביר את סמכויות הממשל לוועדת הטכנוקרטים, אך מבקש להותיר את הזרוע הצבאית מחוץ להסדר. בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון למשוך זמן, לסכל את תוכנית טראמפ לעזה ולהימנע מפירוק מנשקו.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן כבר מעצב מחדש את המציאות בגבול הצפון ומגביל את חופש הפעולה של ישראל בלבנון. אולם בעוד איראן הצליחה להכניס את הזירה הלבנונית להסדר האזורי החדש, הסוגיה הפלסטינית נותרה מחוץ למשוואה, לפחות בשלב זה.
תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ מתנגשת במציאות בשטח ובסירוב חמאס להתפרק מנשקו.
