
מדינות המפרץ בפני הכרעה אסטרטגית
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

החות'ים בתימן חצו הבוקר את הרוביקון והצטרפו למערכה האזורית לצדה של איראן והם משנים את מאזן הכוחות החברים בציר ההתנגדות שנלחמים נגד ישראל וארה"ב

בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.

מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים

האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.

מאחורי יוזמת 15 הסעיפים של ממשל טראמפ מסתתר ניסיון לבלום הסלמה אזורית ולייצב את שוקי האנרגיה, אך בירושלים חוששים מהסכם מסגרת שיאפשר לאיראן למשוך זמן ולכרסם בדרישות, ואף יגביל את חופש הפעולה הצבאי של ישראל מול איום גרעיני ובליסטי מתמשך.

למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.

כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.

המערכה בדרום לבנון תשיג לצה"ל שליטה טקטית בלבד להגן על ישובי הצפון, אך כושר שיגור הרקטות של חזבאללה נותר בעינו.
ללא הכרעה בציר האיראני, ישראל תתקשה לבלום את ירי הרקטות המתמשך מצפון לליטאני.

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

החות'ים בתימן חצו הבוקר את הרוביקון והצטרפו למערכה האזורית לצדה של איראן והם משנים את מאזן הכוחות החברים בציר ההתנגדות שנלחמים נגד ישראל וארה"ב

בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.

מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים

האיום האיראני על מיצרי הורמוז והיכולת להרחיב את העימות מציבים את ארה״ב וישראל בפני דילמה אסטרטגית, בזמן שטראמפ שוקל הפסקת אש ואיראן בוחנת בזהירות את מסלול המשא ומתן.

מאחורי יוזמת 15 הסעיפים של ממשל טראמפ מסתתר ניסיון לבלום הסלמה אזורית ולייצב את שוקי האנרגיה, אך בירושלים חוששים מהסכם מסגרת שיאפשר לאיראן למשוך זמן ולכרסם בדרישות, ואף יגביל את חופש הפעולה הצבאי של ישראל מול איום גרעיני ובליסטי מתמשך.

למרות המסר החריף כלפי טהראן, גירוש השגריר האיראני מלבנון נתפס בישראל כמהלך סמלי בלבד, כל עוד לבנון נמנעת מהתמודדות ישירה עם סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.

כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.

המערכה בדרום לבנון תשיג לצה"ל שליטה טקטית בלבד להגן על ישובי הצפון, אך כושר שיגור הרקטות של חזבאללה נותר בעינו.
ללא הכרעה בציר האיראני, ישראל תתקשה לבלום את ירי הרקטות המתמשך מצפון לליטאני.