הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
המחלוקת הפוליטית סביב הסכם המסגרת עם ישראל משקפת את הקרב האמיתי על עתידה של לבנון , בין תפיסת המדינה הריבונית לבין המשך השפעתה של איראן באמצעות חיזבאללה.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
המחלוקת הפוליטית סביב הסכם המסגרת עם ישראל משקפת את הקרב האמיתי על עתידה של לבנון , בין תפיסת המדינה הריבונית לבין המשך השפעתה של איראן באמצעות חיזבאללה.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
הפגיעה בנמל המצרי אינה עוד אירוע ביטחוני נקודתי, אלא איתות לכך שהעימות האזורי מתרחב לזירות חדשות. איראן או שלוחיה הצליחו לתקוף יעד אסטרטגי בלב מצרים, המשמעות היא שמפת האיומים האזורית השתנתה באופן דרמטי.
התקיפה האמריקנית-סעודית האחרונה בעיראק חשפה תהליך שנבנה במשך יותר מעשור, איראן הופכת את עיראק למרכז הפיקוד של "ציר ההתנגדות", שממנו ניתן לתאם פעילות צבאית נגד ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
