
שיטת הבזאר הפרסי ניצחה את טראמפ
איראן לא ניצחה במערכה הצבאית, אבל באמצעות שימוש נכון במיצר הורמוז והסבלנות האסטרטגית הצליחה לכפות על וושינגטון הסדרה שמרוקנת מתוכן את אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי" האמריקנית.

איראן לא ניצחה במערכה הצבאית, אבל באמצעות שימוש נכון במיצר הורמוז והסבלנות האסטרטגית הצליחה לכפות על וושינגטון הסדרה שמרוקנת מתוכן את אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי" האמריקנית.

הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן כבר מעצב מחדש את המציאות בגבול הצפון ומגביל את חופש הפעולה של ישראל בלבנון. אולם בעוד איראן הצליחה להכניס את הזירה הלבנונית להסדר האזורי החדש, הסוגיה הפלסטינית נותרה מחוץ למשוואה, לפחות בשלב זה.

מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

ההסכמות שהושגו בשווייץ מעניקות לאיראן מנוף השפעה ישיר בלבנון ומציבות את ישראל בפני עימות אפשרי עם ממשל טראמפ על עתיד הנוכחות הצבאית בדרום המדינה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.

המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן

איראן לא ניצחה במערכה הצבאית, אבל באמצעות שימוש נכון במיצר הורמוז והסבלנות האסטרטגית הצליחה לכפות על וושינגטון הסדרה שמרוקנת מתוכן את אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי" האמריקנית.

הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן כבר מעצב מחדש את המציאות בגבול הצפון ומגביל את חופש הפעולה של ישראל בלבנון. אולם בעוד איראן הצליחה להכניס את הזירה הלבנונית להסדר האזורי החדש, הסוגיה הפלסטינית נותרה מחוץ למשוואה, לפחות בשלב זה.

מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

ההסכמות שהושגו בשווייץ מעניקות לאיראן מנוף השפעה ישיר בלבנון ומציבות את ישראל בפני עימות אפשרי עם ממשל טראמפ על עתיד הנוכחות הצבאית בדרום המדינה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.

המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן