לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
למרות ההסלמה ביהודה ושומרון והמתיחות הגוברת בין מתנחלים לפלסטינים, גם גורמי הביטחון וגם בכירים ברש"פ אינם מזהים בשלב זה תנאים לפרוץ אינתיפאדה שלישית. אולם הם מזהירים כי משבר בהר הבית עלול להפוך בתוך שעות את המציאות כולה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
למרות ההסלמה ביהודה ושומרון והמתיחות הגוברת בין מתנחלים לפלסטינים, גם גורמי הביטחון וגם בכירים ברש"פ אינם מזהים בשלב זה תנאים לפרוץ אינתיפאדה שלישית. אולם הם מזהירים כי משבר בהר הבית עלול להפוך בתוך שעות את המציאות כולה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
