
טראמפ עדיין מחפש הכרעה מול איראן
בישראל מעריכים כי הדלת להסכם עם איראן עדיין לא נסגרה, אך בוושינגטון נערכים גם לאפשרות של מלחמה. טראמפ מגביר את הלחץ על טהראן ומתלבט בין המשך החנק הכלכלי לחידוש התקיפות.

בישראל מעריכים כי הדלת להסכם עם איראן עדיין לא נסגרה, אך בוושינגטון נערכים גם לאפשרות של מלחמה. טראמפ מגביר את הלחץ על טהראן ומתלבט בין המשך החנק הכלכלי לחידוש התקיפות.

הלחץ הפוליטי על הנשיא האמריקני והתגברות המאמצים הדיפלומטיים מגבירים את האפשרות לסיים את המלחמה בהסכם. בירושלים חוששים מהסדר שיותיר את המשטר בטהראן על כנו, יאפשר לו לשקם את יכולותיו הגרעיניות והצבאיות וישמר את השפעתו האזורית.

הסיכוי לחידוש העימות הצבאי בין ארה"ב וישראל לאיראן גובר, למרות מאמצי התיווך של קטאר והערוץ הישיר שנפתח בין וושינגטון למוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן.
שימור המשטר הוא השיקול המרכזי שמנחה את ההנהגה האיראנית.

מבחינת הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו הוא שותף מרכזי במערכה מול איראן וגם שותף לאחריות על תוצאותיה. ברקע עומדים החשש מחילופי שלטון בירושלים, הפערים בתוך הממשל האמריקני והקשרים הפוליטיים של הנשיא עם הימין האמריקני ותורמיו.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

האולטימטום של טראמפ לאיראן מתקרב לסיומו, המגעים החשאיים בין ארה"ב לאיראן לא מניבים פריצת דרך, ובוושינגטון שוקלים הסלמה צבאית נרחבת תוך שיתוף פעולה הדוק עם ישראל.

כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.

למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.

הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".

הדריכות בירושלים גוברת לנוכח ההתלבטות של הנשיא בבית הלבן, כאשר בכירים בישראל מקווים שהנשיא טראמפ יורה על תקיפה באיראן, על רקע המחאה הרחבה ברפובליקה האסלאמית והחשש שהצעת טהראן לחידוש המשא ומתן נועדה להרוויח זמן ולמנוע פעולה צבאית אמריקנית.

בישראל מעריכים כי הדלת להסכם עם איראן עדיין לא נסגרה, אך בוושינגטון נערכים גם לאפשרות של מלחמה. טראמפ מגביר את הלחץ על טהראן ומתלבט בין המשך החנק הכלכלי לחידוש התקיפות.

הלחץ הפוליטי על הנשיא האמריקני והתגברות המאמצים הדיפלומטיים מגבירים את האפשרות לסיים את המלחמה בהסכם. בירושלים חוששים מהסדר שיותיר את המשטר בטהראן על כנו, יאפשר לו לשקם את יכולותיו הגרעיניות והצבאיות וישמר את השפעתו האזורית.

הסיכוי לחידוש העימות הצבאי בין ארה"ב וישראל לאיראן גובר, למרות מאמצי התיווך של קטאר והערוץ הישיר שנפתח בין וושינגטון למוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן.
שימור המשטר הוא השיקול המרכזי שמנחה את ההנהגה האיראנית.

מבחינת הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו הוא שותף מרכזי במערכה מול איראן וגם שותף לאחריות על תוצאותיה. ברקע עומדים החשש מחילופי שלטון בירושלים, הפערים בתוך הממשל האמריקני והקשרים הפוליטיים של הנשיא עם הימין האמריקני ותורמיו.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

האולטימטום של טראמפ לאיראן מתקרב לסיומו, המגעים החשאיים בין ארה"ב לאיראן לא מניבים פריצת דרך, ובוושינגטון שוקלים הסלמה צבאית נרחבת תוך שיתוף פעולה הדוק עם ישראל.

כניסתה של פקיסטאן לזירת התיווך בין וושינגטון לטהראן משקפת את שאיפתה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, אך גם חושפת אותה ללחצים סותרים, לסיכונים ביטחוניים ולחשש גובר כי היא תיאלץ להכריע בין בריתות מתחרות בעיצומו של עימות צבאי מתרחב.

למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.

הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".

הדריכות בירושלים גוברת לנוכח ההתלבטות של הנשיא בבית הלבן, כאשר בכירים בישראל מקווים שהנשיא טראמפ יורה על תקיפה באיראן, על רקע המחאה הרחבה ברפובליקה האסלאמית והחשש שהצעת טהראן לחידוש המשא ומתן נועדה להרוויח זמן ולמנוע פעולה צבאית אמריקנית.