ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
