גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ישראל איננה מתכוונת כרגע להקים כוח צבאי משותף עם יוון וקפריסין שיפעל במזרח אגן הים התיכון אלא מדובר בהידוק שיתוף הפעולה והמגעים עמן בתחום הביטחוני, הסייבר והאנרגיה. לדבריהם, המהלך נועד בין היתר להעביר מסר לנשיא ארדואן לחשב מסלול מחדש לגבי המדיניות האנטי ישראלית שלו בסוריה וברצועת עזה.
העמדה הטורקית כלפי עזה זוכה להלל ושבחים מצד חמאס, אך גורמים מדיניים בכירים בישראל מזהירים כי השתתפות חיילים טורקים בכוח הייצוב הבינלאומי עלולה לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל ולחזק את ארגון הטרור.
לקראת פגישת נתניהו–טראמפ בסוף החודש, שאלת פירוק חמאס מנשקו הופכת למוקד המחלוקת המרכזי בשלב השני של התוכנית לעזה, ומעמידה בספק את יישומה נוכח הפערים בין הדרישות הישראליות לעמדת חמאס והמדינות המתווכות.
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון דורש סבב משא ומתן עקיף עם ישראל כדי לדון בנושאים הקשורים לעתיד הרצועה ובדרישה כי יתפרק מנשקו. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חמאס מנסה לקנות זמן ומעריך כי ממשל טראמפ שינה את התפיסה שלו לגבי פירוק הנשק והוא גם מנסה לשנות את כללי המשחק כדי להקשות על ישראל לבצע חיסולים.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי קטאר וטורקיה, בתיאום עם חמאס, מנסות לשכנע את ממשל טראמפ להסכים לרעיון של אחסון הנשק הכבד של חמאס או מסירתו למצרים והרש"פ במסגרת יישום השלב השני של תוכנית טראמפ. ישראל מתנגדת לכך בתוקף והנושא יוכרע בפגישת טראמפ עם נתניהו.
יישום השלב השני של תוכנית טראמפ תקוע על רקע מחלוקות על הרכבת כוח הייצוב הבינלאומי, הדרך שבה יפורק חמאס מנשקו והרכב הוועדה הפלסטינית שתנהל את רצועת עזה.גורמים מדיניים בירושלים חוששים מלחץ אמריקני על ישראל להסכים לפריסת חיילים טורקים ברצועה.
הדיונים בין וושינגטון לירושלים נמשכים סביב האפשרות לשילוב טורקיה בכוח הייצוב הבינלאומי בעזה, על רקע מחלוקת עמוקה לגבי השפעתה על ביטחון הרצועה.
טורקיה מציגה עצמה כשחקן מרכזי בשיקום עזה, אך ישראל טוענת כי טורקיה תחזק את חמאס ולא את פירוקו מנשקו.
ביקורו של הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע השבוע בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ מסמן תפנית דרמטית ביחסי סוריה עם המערב והזדמנות אמריקאית לשלב את סוריה במערכת האזורית החדשה הנקראת "הסכמי אברהם".
ממשל טראמפ מתקשה להרכיב את הכוח הבינלאומי לרצועת עזה, הרש"פ מתעקשת שהוא יקבל הסמכה בינלאומית מלאה וישראל מתנגדת למנדט של מועצת הביטחון ולשילוב טורקיה וקטאר בכוח הזה.
טורקיה חוזרת לסוריה ומתבססת בצפון המדינה, היא משתפת פעולה צבאית עם משטרו של אחמד א-שרע ומתכוונת להקים בסיסים צבאיים ולהכניס מערכות הגנה אווירית. המהלך מעורר חששות בישראל מפני חזית צפונית חדשה נוכח שאיפות ההתפשטות במזרח התיכון של הנשיא ארדואן.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ישראל איננה מתכוונת כרגע להקים כוח צבאי משותף עם יוון וקפריסין שיפעל במזרח אגן הים התיכון אלא מדובר בהידוק שיתוף הפעולה והמגעים עמן בתחום הביטחוני, הסייבר והאנרגיה. לדבריהם, המהלך נועד בין היתר להעביר מסר לנשיא ארדואן לחשב מסלול מחדש לגבי המדיניות האנטי ישראלית שלו בסוריה וברצועת עזה.
העמדה הטורקית כלפי עזה זוכה להלל ושבחים מצד חמאס, אך גורמים מדיניים בכירים בישראל מזהירים כי השתתפות חיילים טורקים בכוח הייצוב הבינלאומי עלולה לפגוע בחופש הפעולה של צה"ל ולחזק את ארגון הטרור.
לקראת פגישת נתניהו–טראמפ בסוף החודש, שאלת פירוק חמאס מנשקו הופכת למוקד המחלוקת המרכזי בשלב השני של התוכנית לעזה, ומעמידה בספק את יישומה נוכח הפערים בין הדרישות הישראליות לעמדת חמאס והמדינות המתווכות.
גורמים בחמאס אומרים כי הארגון דורש סבב משא ומתן עקיף עם ישראל כדי לדון בנושאים הקשורים לעתיד הרצועה ובדרישה כי יתפרק מנשקו. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חמאס מנסה לקנות זמן ומעריך כי ממשל טראמפ שינה את התפיסה שלו לגבי פירוק הנשק והוא גם מנסה לשנות את כללי המשחק כדי להקשות על ישראל לבצע חיסולים.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי קטאר וטורקיה, בתיאום עם חמאס, מנסות לשכנע את ממשל טראמפ להסכים לרעיון של אחסון הנשק הכבד של חמאס או מסירתו למצרים והרש"פ במסגרת יישום השלב השני של תוכנית טראמפ. ישראל מתנגדת לכך בתוקף והנושא יוכרע בפגישת טראמפ עם נתניהו.
יישום השלב השני של תוכנית טראמפ תקוע על רקע מחלוקות על הרכבת כוח הייצוב הבינלאומי, הדרך שבה יפורק חמאס מנשקו והרכב הוועדה הפלסטינית שתנהל את רצועת עזה.גורמים מדיניים בירושלים חוששים מלחץ אמריקני על ישראל להסכים לפריסת חיילים טורקים ברצועה.
הדיונים בין וושינגטון לירושלים נמשכים סביב האפשרות לשילוב טורקיה בכוח הייצוב הבינלאומי בעזה, על רקע מחלוקת עמוקה לגבי השפעתה על ביטחון הרצועה.
טורקיה מציגה עצמה כשחקן מרכזי בשיקום עזה, אך ישראל טוענת כי טורקיה תחזק את חמאס ולא את פירוקו מנשקו.
ביקורו של הנשיא הסורי הזמני אחמד א־שרע השבוע בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ מסמן תפנית דרמטית ביחסי סוריה עם המערב והזדמנות אמריקאית לשלב את סוריה במערכת האזורית החדשה הנקראת "הסכמי אברהם".
ממשל טראמפ מתקשה להרכיב את הכוח הבינלאומי לרצועת עזה, הרש"פ מתעקשת שהוא יקבל הסמכה בינלאומית מלאה וישראל מתנגדת למנדט של מועצת הביטחון ולשילוב טורקיה וקטאר בכוח הזה.
טורקיה חוזרת לסוריה ומתבססת בצפון המדינה, היא משתפת פעולה צבאית עם משטרו של אחמד א-שרע ומתכוונת להקים בסיסים צבאיים ולהכניס מערכות הגנה אווירית. המהלך מעורר חששות בישראל מפני חזית צפונית חדשה נוכח שאיפות ההתפשטות במזרח התיכון של הנשיא ארדואן.
