יורש העצר בן סלמאן ניסה לבנות לסעודיה רשת ביטחון שאינה נשענת רק על ארה״ב, אך האיום החות'י חושף את הפער בין הסכמי ההגנה החדשים לבין היכולת של בעלות הברית להפעיל כוח צבאי בשעת מבחן.
איראן מפעילה במקביל את ערוצי התיווך ומכינה את עצמה למערכה נוספת נגד ארה"ב וישראל, סעודיה חוששת להפוך ליעד של התגובה האיראנית וטראמפ מנסה לשמור לעצמו את שתי האפשרויות, משא ומתן או מתקפה.
התקדמות החות'ים באזור באב אלמנדב חושפת את מגבלותיה של המטרייה האמריקנית ומאלצת את מדינות המפרץ לחפש חלופות ביטחוניות. עבור ישראל נפתחת הזדמנות להשתלב במערך האזורי המתהווה, אך לא להחליף את ארה"ב.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
החות'ים מאתגרים את "ברית מכה", מאיימים על סעודיה וסוגרים את מיצר באב אלמנדב, ריאד דורשת מבעלות בריתה החדשות לעבור מהצהרות למעשים, אך טורקיה ופקיסטן נזהרות מהסתבכות צבאית מול איראן.
איראן מחזיקה כעת בשני מנופי לחץ אסטרטגיים על נתיבי השיט העולמיים, הורמוז באמצעותה הישירה ובאב אלמנדב באמצעות החות'ים. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים סעודיה ניצבת בפני איום גובר, בעוד ארה"ב, טורקיה ופקיסטן אינן נחלצות לעזרתה.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.
יורש העצר בן סלמאן ניסה לבנות לסעודיה רשת ביטחון שאינה נשענת רק על ארה״ב, אך האיום החות'י חושף את הפער בין הסכמי ההגנה החדשים לבין היכולת של בעלות הברית להפעיל כוח צבאי בשעת מבחן.
איראן מפעילה במקביל את ערוצי התיווך ומכינה את עצמה למערכה נוספת נגד ארה"ב וישראל, סעודיה חוששת להפוך ליעד של התגובה האיראנית וטראמפ מנסה לשמור לעצמו את שתי האפשרויות, משא ומתן או מתקפה.
התקדמות החות'ים באזור באב אלמנדב חושפת את מגבלותיה של המטרייה האמריקנית ומאלצת את מדינות המפרץ לחפש חלופות ביטחוניות. עבור ישראל נפתחת הזדמנות להשתלב במערך האזורי המתהווה, אך לא להחליף את ארה"ב.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
החות'ים מאתגרים את "ברית מכה", מאיימים על סעודיה וסוגרים את מיצר באב אלמנדב, ריאד דורשת מבעלות בריתה החדשות לעבור מהצהרות למעשים, אך טורקיה ופקיסטן נזהרות מהסתבכות צבאית מול איראן.
איראן מחזיקה כעת בשני מנופי לחץ אסטרטגיים על נתיבי השיט העולמיים, הורמוז באמצעותה הישירה ובאב אלמנדב באמצעות החות'ים. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים סעודיה ניצבת בפני איום גובר, בעוד ארה"ב, טורקיה ופקיסטן אינן נחלצות לעזרתה.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.
