יישום השלב השני של תוכנית טראמפ נתקל בקשיים גוברים,ישראל מתנגדת להצבת כוחות טורקיים ברצועה וחמאס נוקט סחבת בהשבת גופות כל החטופים הישראלים.
בקהיר התגלעו חילוקי דעות קשים בין הפלגים הפלסטינים על הרכב הגוף שינהל את הרצועה והעיצוב העתידי של השלטון הפלסטיני.
בעוד ממשל טראמפ מנסה לקדם את סעיף פירוק חמאס מנשקו במסגרת תוכנית השלום האמריקנית, גורמי ביטחון בישראל מטילים ספק ביכולת לאכוף מהלך כזה.
הניסיון הכושל לפרק את חזבאללה בלבנון משמש תמרור אזהרה, וחמאס מצידו מנצל את הפסקת האש לשיקום כוחו הצבאי ולחיזוק שליטתו ברצועה כשהוא בונה על סחבת דיפלומטית ועל גיבוי מטורקיה וקטאר.
ההתייעצויות האמריקניות מתמקדות בהקמת כוח ביטחוני בינלאומי לרצועת עזה, ישראל מתנגדת בתוקף לנוכחות של חיילים טורקים בכוח. עמימות סביב השאלה אם יהיה מדובר בכוח של האו״ם הפועל בהחלטת מועצת הביטחון או בכוח רב־לאומי.
המלחמה הארוכה ברצועת עזה שינתה את מפת האזור. ארגון חמאס ספג מכה קשה אך ממשיך להיות גורם במשוואה.
ממשל טראמפ קובע את סדר היום החדש במזרח התיכון אך הוא העניק את המפתחות לניהול עזה לקטאר וטורקיה,יריבותיה של ישראל.
הלחץ הצבאי הישראלי על ארגון חמאס, התמיכה המדינית של הנשיא טראמפ וההסכמה על השלב הראשון בתוכניתו מציירים תמונה של ארגון טרור נחלש ומבודד.
אך מאחורי הקלעים, חמאס מתמרן כדי לשמור על כוחו ברצועת עזה ולהעביר את מוקד העימות ליהודה ושומרון.
השיחות בשארם א-שיח' מתנהלות באווירה זהירה של אופטימיות, כשוושינגטון מפעילה לחץ כבד על חמאס להיענות לתנאי תוכנית טראמפ. מעורבות טורקיה וקטאר בשיחות עשויה להפוך למפתח להצלחת יוזמת טראמפ.
הנהגת חמאס מקיימת התייעצויות פנימיות בקטר, טורקיה וברצועת עזה לגבי התשובה לתוכנית האמריקנית. מנהיג הג'יהאד האסלאמי יוצא נגד היוזמה וטוען כי מדובר בהסכם אמריקני־ישראלי שנועד לכפות על הפלסטינים עובדות בשטח.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי אם חמאס ידחה את ההצעה, ישראל תחריף את הלחימה בעזה. בגיבוי הנשיא טראמפ.
הממלכה ההאשמית מגבירה את התיאום עם טורקיה וסוריה, כולל שיחות על שיתוף פעולה צבאי בדרום סוריה , אזור רגיש מבחינת הביטחון הירדני. המלך עבדאללה נוקט במדיניות "רוקד על כל החתונות" אך מקפיד שלא להיגרר להרפתקאות ביטחוניות מסוכנות.
הכנס באלחסכה חושף את המתח בין המיעוטים בסוריה לבין המשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני ומעלה חשש מהתפוררות המדינה. גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי הטבח בדרוזים בסווידא היה אירוע מכונן שהדליק אור אדום אצל הכורדים שחוששים ממעשי טבח דומים ולכן הם יזמו את הכנס.
חתימת הסכם השלום בבית הלבן מייצרת שינויים גיאופוליטיים דרמטיים בדרום הקווקז, ופותחת פתח לנוכחות אמריקאית ישירה באיזור , מה שמעורר חששות גדולים בטהראן.
יישום השלב השני של תוכנית טראמפ נתקל בקשיים גוברים,ישראל מתנגדת להצבת כוחות טורקיים ברצועה וחמאס נוקט סחבת בהשבת גופות כל החטופים הישראלים.
בקהיר התגלעו חילוקי דעות קשים בין הפלגים הפלסטינים על הרכב הגוף שינהל את הרצועה והעיצוב העתידי של השלטון הפלסטיני.
בעוד ממשל טראמפ מנסה לקדם את סעיף פירוק חמאס מנשקו במסגרת תוכנית השלום האמריקנית, גורמי ביטחון בישראל מטילים ספק ביכולת לאכוף מהלך כזה.
הניסיון הכושל לפרק את חזבאללה בלבנון משמש תמרור אזהרה, וחמאס מצידו מנצל את הפסקת האש לשיקום כוחו הצבאי ולחיזוק שליטתו ברצועה כשהוא בונה על סחבת דיפלומטית ועל גיבוי מטורקיה וקטאר.
ההתייעצויות האמריקניות מתמקדות בהקמת כוח ביטחוני בינלאומי לרצועת עזה, ישראל מתנגדת בתוקף לנוכחות של חיילים טורקים בכוח. עמימות סביב השאלה אם יהיה מדובר בכוח של האו״ם הפועל בהחלטת מועצת הביטחון או בכוח רב־לאומי.
המלחמה הארוכה ברצועת עזה שינתה את מפת האזור. ארגון חמאס ספג מכה קשה אך ממשיך להיות גורם במשוואה.
ממשל טראמפ קובע את סדר היום החדש במזרח התיכון אך הוא העניק את המפתחות לניהול עזה לקטאר וטורקיה,יריבותיה של ישראל.
הלחץ הצבאי הישראלי על ארגון חמאס, התמיכה המדינית של הנשיא טראמפ וההסכמה על השלב הראשון בתוכניתו מציירים תמונה של ארגון טרור נחלש ומבודד.
אך מאחורי הקלעים, חמאס מתמרן כדי לשמור על כוחו ברצועת עזה ולהעביר את מוקד העימות ליהודה ושומרון.
השיחות בשארם א-שיח' מתנהלות באווירה זהירה של אופטימיות, כשוושינגטון מפעילה לחץ כבד על חמאס להיענות לתנאי תוכנית טראמפ. מעורבות טורקיה וקטאר בשיחות עשויה להפוך למפתח להצלחת יוזמת טראמפ.
הנהגת חמאס מקיימת התייעצויות פנימיות בקטר, טורקיה וברצועת עזה לגבי התשובה לתוכנית האמריקנית. מנהיג הג'יהאד האסלאמי יוצא נגד היוזמה וטוען כי מדובר בהסכם אמריקני־ישראלי שנועד לכפות על הפלסטינים עובדות בשטח.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי אם חמאס ידחה את ההצעה, ישראל תחריף את הלחימה בעזה. בגיבוי הנשיא טראמפ.
הממלכה ההאשמית מגבירה את התיאום עם טורקיה וסוריה, כולל שיחות על שיתוף פעולה צבאי בדרום סוריה , אזור רגיש מבחינת הביטחון הירדני. המלך עבדאללה נוקט במדיניות "רוקד על כל החתונות" אך מקפיד שלא להיגרר להרפתקאות ביטחוניות מסוכנות.
הכנס באלחסכה חושף את המתח בין המיעוטים בסוריה לבין המשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני ומעלה חשש מהתפוררות המדינה. גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי הטבח בדרוזים בסווידא היה אירוע מכונן שהדליק אור אדום אצל הכורדים שחוששים ממעשי טבח דומים ולכן הם יזמו את הכנס.
חתימת הסכם השלום בבית הלבן מייצרת שינויים גיאופוליטיים דרמטיים בדרום הקווקז, ופותחת פתח לנוכחות אמריקאית ישירה באיזור , מה שמעורר חששות גדולים בטהראן.
