המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
איראן מפעילה לחץ ישיר על ההנהגה הכורדית בצפון עיראק באמצעות התקפות כטב"מים כדי להרתיע אותה מלשתף פעולה עם הנשיא טארמפ ומדינות המערב.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
גורמים מדיניים בכירים מביעים דאגה מהתחזקות מעמדה של טורקיה באזור, הטורקים מחזקים את מעמדם בסוריה וברצועת עזה וזוכים לגיבוי הממשל האמריקני.
גורמים ביטחוניים בכירים חוששים מההשלכות של הפיכתה של סוריה למדינה אסלאמית עויינת על גבולה הצפוני של ישראל.
שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.
ביקורו של הנשיא הסורי אחמד א־שרע בבית הלבן מסמן שינוי דרמטי ביחסי וושינגטון–דמשק, ופותח מחדש את הדיון על חזרתה של סוריה למערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.
ישראל עוקבת בחשדנות ובדאגה אחרי המהלכים של ארה"ב וכמה מדינות במערב שממהרות להלבין את נשיא סוריה אחמד א-שרע ולמחוק את עברו הטרוריסטי.
ביקורו הראשון של נשיא סוריה אחמד א-שרע בבית הלבן מאז תחילת כהונתו: מאבק בטרור, סנקציות והסכם ביטחוני עם ישראל במרכז השיחות.
טורקיה חוזרת לסוריה ומתבססת בצפון המדינה, היא משתפת פעולה צבאית עם משטרו של אחמד א-שרע ומתכוונת להקים בסיסים צבאיים ולהכניס מערכות הגנה אווירית. המהלך מעורר חששות בישראל מפני חזית צפונית חדשה נוכח שאיפות ההתפשטות במזרח התיכון של הנשיא ארדואן.
המאבק על ריכוז הנשק בידי המדינה הופך למאבק על ריבונותה של עיראק, בעוד בגדאד נקרעת בין הלחץ האמריקני לפרק את המיליציות לבין הרצון האיראני לשמר את כוחן.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
איראן מפעילה לחץ ישיר על ההנהגה הכורדית בצפון עיראק באמצעות התקפות כטב"מים כדי להרתיע אותה מלשתף פעולה עם הנשיא טארמפ ומדינות המערב.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמד בינלאומי ומימוש חזון ניאו־עות’מאני, שבמרכזו שאיפתו של הנשיא ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה.
גורמים מדיניים בכירים מביעים דאגה מהתחזקות מעמדה של טורקיה באזור, הטורקים מחזקים את מעמדם בסוריה וברצועת עזה וזוכים לגיבוי הממשל האמריקני.
גורמים ביטחוניים בכירים חוששים מההשלכות של הפיכתה של סוריה למדינה אסלאמית עויינת על גבולה הצפוני של ישראל.
שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.
ביקורו של הנשיא הסורי אחמד א־שרע בבית הלבן מסמן שינוי דרמטי ביחסי וושינגטון–דמשק, ופותח מחדש את הדיון על חזרתה של סוריה למערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.
ישראל עוקבת בחשדנות ובדאגה אחרי המהלכים של ארה"ב וכמה מדינות במערב שממהרות להלבין את נשיא סוריה אחמד א-שרע ולמחוק את עברו הטרוריסטי.
ביקורו הראשון של נשיא סוריה אחמד א-שרע בבית הלבן מאז תחילת כהונתו: מאבק בטרור, סנקציות והסכם ביטחוני עם ישראל במרכז השיחות.
טורקיה חוזרת לסוריה ומתבססת בצפון המדינה, היא משתפת פעולה צבאית עם משטרו של אחמד א-שרע ומתכוונת להקים בסיסים צבאיים ולהכניס מערכות הגנה אווירית. המהלך מעורר חששות בישראל מפני חזית צפונית חדשה נוכח שאיפות ההתפשטות במזרח התיכון של הנשיא ארדואן.
