תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
לכידת ראש הביטחון הפנימי של חמאס בלב העיר עזה אינה רק מבצע מוצלח , היא מסר אסטרטגי המדגיש כי ישראל אינה חוזרת למלחמה כוללת, אך גם אינה מאפשרת לחמאס לנצל את הפסקת האש כדי להשתקם.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
המודיעין הישראלי מגביר את הלחץ על חמאס, צה״ל מרחיב את אזורי השליטה ומעמיק את מבצעי הסיכול הממוקד ברצועה.
חיסולו של ראש הזרוע הצבאית בעזה נתפס בישראל כהישג מודיעיני ומבצעי חשוב, אך ההערכה היא כי חמאס ימשיך לדבוק בקו הסירוב לפירוקו מנשקו וימהר למנות יורש כדי לשדר רציפות והמשך המאבק נגד ישראל.
חיסול מג'יד ח'אדמי ראש המודיעין של משמרות המהפכה, אינו רק הישג מבצעי לישראל, אלא עדות להעמקת החדירה למנגנוני הליבה של המשטר האיראני ולשחיקה המסוכנת ביכולת השליטה והבקרה שלו.
להערכת גורמי ביטחון בכירים, השארת האורניום המועשר באיראן מקרבת אותה לפריצה לפצצה גרעינית ומציבה את המערב בפני דילמה אסטרטגית חריפה.
תחקיר "א־שרק אל־אווסט" חושף כיצד פעלה ישראל במשך כחודשיים כדי לאתר ולחטוף את מועין אל-עראביד. אנשי שב"כ התחזו לפעילי ארגון סיוע בינלאומי, הפעילו דוכני ירקות בלב עזה, אספו מודיעין על יעד החטיפה והסתננו לעיר באמצעות כלי רכב אזרחיים.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
לכידת ראש הביטחון הפנימי של חמאס בלב העיר עזה אינה רק מבצע מוצלח , היא מסר אסטרטגי המדגיש כי ישראל אינה חוזרת למלחמה כוללת, אך גם אינה מאפשרת לחמאס לנצל את הפסקת האש כדי להשתקם.
ראש הממשלה נתניהו מבקש לשכנע את נשיא ארה"ב להותיר את האופציה הצבאית על השולחן, אך במקביל ימנע מעימות פומבי על רקע הפערים בין ירושלים לוושינגטון לגבי המשך הטיפול באיום האיראני.
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
המודיעין הישראלי מגביר את הלחץ על חמאס, צה״ל מרחיב את אזורי השליטה ומעמיק את מבצעי הסיכול הממוקד ברצועה.
חיסולו של ראש הזרוע הצבאית בעזה נתפס בישראל כהישג מודיעיני ומבצעי חשוב, אך ההערכה היא כי חמאס ימשיך לדבוק בקו הסירוב לפירוקו מנשקו וימהר למנות יורש כדי לשדר רציפות והמשך המאבק נגד ישראל.
חיסול מג'יד ח'אדמי ראש המודיעין של משמרות המהפכה, אינו רק הישג מבצעי לישראל, אלא עדות להעמקת החדירה למנגנוני הליבה של המשטר האיראני ולשחיקה המסוכנת ביכולת השליטה והבקרה שלו.
להערכת גורמי ביטחון בכירים, השארת האורניום המועשר באיראן מקרבת אותה לפריצה לפצצה גרעינית ומציבה את המערב בפני דילמה אסטרטגית חריפה.
