ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
המהלך האמריקני נועד לייצב את הזירה הלבנונית כדי לקדם הסכם עם איראן, אך בשטח מדובר בהפוגה שברירית שעלולה לקרוס בכל רגע.
המעורבות של פקיסטן בתיווך בין וושינגטון לטהראן חושפת אסטרטגיה כפולה, ניסיון למצב עצמה ככוח בינלאומי מייצב לצד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מובהקים.
עמדות אנטי ישראליות מוצהרות וקשרים מורכבים עם איראן, סין והעולם המוסלמי, מטילים ספק ביכולתה לשמש מתווכת ניטרלית.
המאזן האזורי לאחר המלחמה באיראן, מי הרוויח, מי הפסיד ואיך המשא ומתן באסלאמבאד עשוי לעצב מחדש את עתיד המפרץ והכלכלה העולמית.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
מבלימת איראן להיערכות מול הציר הסוני העולה-ישראל מנסה להנדס מחדש את הסדר האזורי באמצעות הקמת ברית חדשה רבת צלעות.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי דוחה כל ויתור מהותי ומנהל משא ומתן טקטי שנועד לשמר את יכולות הגרעין והטילים הבלסיטיים.
בירושלים מעריכים כי הסכם מצומצם עם איראן הוא רע ויפגע בהרתעה וישאיר את מוקדי האיום המרכזיים מחוץ להסדרה.
ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
המהלך האמריקני נועד לייצב את הזירה הלבנונית כדי לקדם הסכם עם איראן, אך בשטח מדובר בהפוגה שברירית שעלולה לקרוס בכל רגע.
המעורבות של פקיסטן בתיווך בין וושינגטון לטהראן חושפת אסטרטגיה כפולה, ניסיון למצב עצמה ככוח בינלאומי מייצב לצד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מובהקים.
עמדות אנטי ישראליות מוצהרות וקשרים מורכבים עם איראן, סין והעולם המוסלמי, מטילים ספק ביכולתה לשמש מתווכת ניטרלית.
המאזן האזורי לאחר המלחמה באיראן, מי הרוויח, מי הפסיד ואיך המשא ומתן באסלאמבאד עשוי לעצב מחדש את עתיד המפרץ והכלכלה העולמית.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
מבלימת איראן להיערכות מול הציר הסוני העולה-ישראל מנסה להנדס מחדש את הסדר האזורי באמצעות הקמת ברית חדשה רבת צלעות.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי דוחה כל ויתור מהותי ומנהל משא ומתן טקטי שנועד לשמר את יכולות הגרעין והטילים הבלסיטיים.
בירושלים מעריכים כי הסכם מצומצם עם איראן הוא רע ויפגע בהרתעה וישאיר את מוקדי האיום המרכזיים מחוץ להסדרה.
