הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
סדאם חפתר, בנו של המפקד הצבאי החזק במזרח לוב, מבסס את כוחו בצבא, בקרב השבטים ובזירה הבינלאומית. האם יצליח לרשת את אביו ולהפוך למנהיג המדינה כולה, ומה תפקידן של ארה"ב, רוסיה וישראל במאבק על עתידה של לוב?
הבחירות נדחו, הפיוס תקוע והמאבק על הירושה מתנהל מאחורי הקלעים. גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי כל עוד מחמוד עבאס אוחז בשלטון, אין סיכוי ממשי לבחירות, וכי ניסיון למנות לו יורש, לרבות בנו יאסר, ללא מנדט ציבורי עלול להחריף את משבר הלגיטימיות ברש"פ.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הודיע על דחיית הבחירות למועצה המחוקקת, שהיו אמורות להתקיים בחודש הבא, לספטמבר 2027.
הרש"פ האשימה את ישראל בשורה של צעדים שהביאו להחלטתה, אך גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס חשש מתבוסה וניצחון של חמאס ודחלאן על תנועת פת"ח.
הצטרפותו של יאסר עבאס לצמרת פת״ח מסמנת את כניסתו למאבק על היום שאחרי אבו מאזן. בגיבוי אביו הוא בונה לעצמו קשרים ומעמד, אך מתמודד עם התנגדות בצמרת התנועה, עם חוסיין א־שייח' ועם שאלת הלגיטימציה הציבורית. עזה עשויה להיות עבורו הזדמנות לבנות בסיס כוח עצמאי, אך גם זירה שבה מוחמד דחלאן עלול לחסום את דרכו.
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
סדאם חפתר, בנו של המפקד הצבאי החזק במזרח לוב, מבסס את כוחו בצבא, בקרב השבטים ובזירה הבינלאומית. האם יצליח לרשת את אביו ולהפוך למנהיג המדינה כולה, ומה תפקידן של ארה"ב, רוסיה וישראל במאבק על עתידה של לוב?
הבחירות נדחו, הפיוס תקוע והמאבק על הירושה מתנהל מאחורי הקלעים. גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי כל עוד מחמוד עבאס אוחז בשלטון, אין סיכוי ממשי לבחירות, וכי ניסיון למנות לו יורש, לרבות בנו יאסר, ללא מנדט ציבורי עלול להחריף את משבר הלגיטימיות ברש"פ.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הודיע על דחיית הבחירות למועצה המחוקקת, שהיו אמורות להתקיים בחודש הבא, לספטמבר 2027.
הרש"פ האשימה את ישראל בשורה של צעדים שהביאו להחלטתה, אך גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מחמוד עבאס חשש מתבוסה וניצחון של חמאס ודחלאן על תנועת פת"ח.
הצטרפותו של יאסר עבאס לצמרת פת״ח מסמנת את כניסתו למאבק על היום שאחרי אבו מאזן. בגיבוי אביו הוא בונה לעצמו קשרים ומעמד, אך מתמודד עם התנגדות בצמרת התנועה, עם חוסיין א־שייח' ועם שאלת הלגיטימציה הציבורית. עזה עשויה להיות עבורו הזדמנות לבנות בסיס כוח עצמאי, אך גם זירה שבה מוחמד דחלאן עלול לחסום את דרכו.
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
