התסכול של יאיר לפיד

יאיר לפיד הוא פוליטיקאי מתוסכל הרוצה להיות ראש ממשלה ולבדל את עצמו מהרצוג ונתניהו באמצעות גימיקים לא מוצלחים.
 הנשיא אובאמה היה חותם על הסכם עם איראן בכל מקרה, גם אם לפיד היה ראש ממשלת ישראל.
חבר הכנסת יאיר לפיד מתוסכל, הוא איננו מסתיר את רצונו להיות ראש ממשלה בישראל אבל בימים האחרונים הוא הבין שהאפשרות ש "המחנה הציוני" עשוי להצטרף לממשלה איננה כל כך בלתי אפשרית, יש רצון אצל שני הצדדים, אצל נתניהו ואצל הרצוג.

ראש הממשלה אמור להגיש בקרוב הצעה מסודרת להרצוג להצטרף לממשלה, הצעה שאי אפשר לסרב לה עם הרבה צ'ופרים, ואם הרצוג יתרצה, תקום בישראל ממשלת אחדות לאומית.

חלומו של יאיר לפיד שוב יתרסק והוא ייאלץ להמתין עוד זמן רב עד למערכת בחירות חדשה כדי לנסות להגשים את חלומו.

בסוף השבוע שעבר הודיע יו"ר "יש עתיד" כי הוא דורש להקים ועדת חקירה לבדיקת הכישלון הישראלי בסיכול הסכם הגרעין עם איראן, לתביעה הזו הצטרפה גם יו"ר מרץ זהבה גלאון.

לפיד דורש מועדת החוץ וביטחון של הכנסת להקים ועדת בדיקה שתכתוב דו"ח ציבורי על כישלון מדיניות החוץ של נתניהו, זהבה גלאון כבר הגישה בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתובא להצבעה במליאה.

 במבחן התוצאה, עד עכשיו, יש להודות כי אכן ישראל נכשלה ולא הצליחה לסכל את החתימה על הסכם הגרעין, זו עובדה מצערת שאי אפשר להתכחש אליה, אולם נשאלת השאלה היכן היה חבר הכנסת יאיר לפיד עד עכשיו? האם הוא לא היה שר אוצר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלת נתניהו הקודמת?

מדוע הוא נזכר עכשיו לנגח את נתניהו? האם הוא רוצה הקמת ועדת חקירה כדי לנסות להדביק לנתניהו את הכישלון לקראת הבחירות הבאות?

יש מעט צדק בטענות של ח"כ לפיד כי מדינת ישראל הייתה יכולה לשחק משחק פעיל ומשפיע יותר במהלך המשא ומתן בין איראן למעצמות, דבר שלא התאפשר בגלל היחסים העכורים בין הנשיא אובאמה לבין ראש הממשלה נתניהו.

אולם, הבעיה העיקרית באמת היא המדיניות האובססיבית של הנשיא אובאמה, שישראל לא הייתה יכולה לשנות גם אם יאיר לפיד היה ראש הממשלה, ההתעקשות של אובאמה לפתור את העימות עם איראן בנושא הגרעין בדרכי שלום ולא בעימות צבאי או משטר סנקציות ארוך טווח.

הנשיא אובאמה ברח מאפגניסטאן ועיראק, הוא מפחד להילחם ברצינות בדאע"ש והקים קואליציה המפציצה מהאוויר בצורה בלתי יעילה את יעדי הארגון רק כדי לסמן וי ולהראות שארצות הברית נלחמת בטרור.

לכן היה ברור מלכתחילה כי הנשיא אובאמה יחתום על הסכם עם איראן בכל מחיר, למרות הכחשותיו של אובאמה, לכן לראש הממשלה נתניהו אין שום קשר לעניין.

החתימה הייתה מתבצעת בכל מקרה, הוא בעצמו העיד כי "הסכם הגרעין הינו גולת הכותרת של תקופת נשיאותו", הוא בוודאי גם רצה להצדיק איכשהו את זכייתו  המוקדמת בפרס נובל לשלום.

בנימין נתניהו הוביל במשך שנים רבות את המאבק בגרעין האיראני, את זה צריך להגיד לזכותו, במשך שנים רבות לגלגו עליו בשל כך עד שנחתם הסכם הגרעין, עכשיו באים מבקריו ורוצים להאשים אותו במחדל המדיני המסוכן של נשיא ארצות הברית ברק אובאמה, זה מגוחך ונמוך, לא ייתכן שהמתריע בשער יהפוך לנאשם.

אם חבר הכנסת יאיר לפיד סבור שחנופה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא אובאמה הייתה מונעת את חתימת ההסכם או מביאה לתוצאות טובות יותר, הרי שהוא איננו מבין בדיפלומטיה, הנשיא אובאמה הוא יהיר ועקשן הסבור שהוא מומחה למזרח התיכון, הוא לא רואה אף אחד ממטר בכל הקשור להסכם הגרעין עם איראן, לא רק את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא גם את כל מנהיגי המפרץ ובראשם מלך סעודיה סלמאן בן עבד אלעזיז, בן בריתה הנאמן של וושינגטון בעולם הערבי.

לא רק בנימין נתניהו זועם על הנשיא אובאמה, לפני כחודשיים החרים המלך הסעודי את המפגש שערך הנשיא אובאמה בקמפ דיויד למנהיגי המפרץ, במחאה על מדיניותו בנושא הגרעין האיראני.

כדאי שחבר הכנסת יאיר לפיד יקרא מאמר שפרסם בשבוע שעבר הנסיך בנדר, מי שהיה ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בוושינגטון במשך שנים רבות, על בגידתה של ארצות הברית בידידיה במזרח התיכון, הנסיך בנדר ציטט דברים מפי הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה לשעבר שאמר:" על אויבי אמריקה לחשוש מאמריקה, אולם על ידידיה לחשוש ממנה יותר".

המאבק בהסכם הגרעין האיראני עדיין לא הסתיים, הוא עדיין בעיצומו, נראה שחבר הכנסת יאיר לפיד רוצה למצב את עצמו מחדש באמצעות גימיקים שונים.

אני מעריך שהיועצים האסטרטגים שלו המליצו לו לבדל את עצמו מיצחק הרצוג ולתקוף בכל הכוח את בנימין נתניהו, במסגרת הקמפיין לקראת הבחירות הבאות שלא ברור מתי יהיו, לכן הוא יצא בדרישה להקמת ועדת חקירה.

הטקטיקה של הבידול לא תהפוך את יאיר לפיד למנהיג, במיוחד בכל הקשור לאיראן, כל ילד בישראל יודע שנתניהו נלחם בהתגרענותה של איראן שנים רבות מעל כל בימה אפשרית.

ההתנהגות של לפיד נראית חובבנית, ילדותית ונקמנית ובמקרה הטוב מדובר בתרגיל בלתי מוצלח ביחסי ציבור של פוליטיקאי מתוסכל.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי