מאה ימים בדיוק חלפו מאז הטבח האכזרי של מחבלי חמאס בישובי עוטף עזה וישראל עדיין לא השיגה את שני היעדים המרכזיים שהיא קבעה לעצמה במלחמה ברצועת עזה: מיטוט שלטון חמאס והריסת התשתית הצבאית שלו ושחרור החטופים הישראלים.
136 חטופים ישראלים עדיין מוחזקים בתנאים קשים במנהרות של חמאס ברצועה וצה"ל עדיין לא השלים את כיבוש כל הרצועה ומיטוט שלטון חמאס.
מדינות "ציר הרשע" בראשות איראן מסתכלות על ישראל וממתינות שהמלחמה ברצועת עזה תסתיים בקרוב בתבוסה מחפירה לישראל ולכך שהנהגת חמאס תצא מהמנהרות בחיים וכמנצחת.
בינתיים איראן ממשיכה את הלחץ הצבאי על ישראל באמצעות שלוחותיה, על ידי חזבאללה מדרום לבנון, על ידי החות'ים בתימן, שמסרבים להסיר את המצור הימי מעל ישראל, באמצעות המליציות הפרו איראניות שמשגרות מדי פעם רקטות לעבר ישראל מסוריה ומעיראק וגם על ידי קבוצות הטרור ביהודה ושומרון.
דובר צה"ל הודיע בסוף השבוע בראיון לערוץ "אלחורה" כי ישראל חיסלה עד עתה 9000 מחבלים ברצועת עזה, חמאס עדיין שומר על כוחו הגדול שנע בין 30 ל-40 אלף מחבלים חמושים, רבים מהם מסתתרים ביחד עם ההנהגה הצבאית מתחת לאדמה במערך המנהרות הענקי שבנה חמאס.
צה"ל כבש את כל צפון רצועת עזה והתחיל בהריסת המנהרות באזור הזה, אבל גובר עליו הלחץ לאפשר את חזרת התושבים שנאלצו לעבור לדרום הרצועה, החשש הוא שברגע שהם יקבלו אישור לחזור ישובו המחבלים אף הם ויחדשו את הלחימה נגד צה"ל ויבנו מחדש את תשתיות הטרור.
אזור רפיח ו"ציר פילדלפי", שהינו ציר ההברחות העיקרי של הנשק של חמאס ממצרים לרצועת עזה, נמצאים עדיין בשליטה מלאה של חמאס, מצרים דוחה את הדרישות הביטחוניות של ישראל ומסייעת בעקיפין לחמאס בעוד ישראל מהססת אם לכבוש את האזור בגלל התנגדות מצרים.
העיתון "וול סטריט" דיווח ב-13 בינואר כי ישראל הודיעה למצרים שהיא מתכננת להשתלט על "ציר פילדלפי", אבל מנהיגים ישראלים טרם נתנו "אור ירוק" למבצע והעיתוי תלוי בממשלת מצרים.
ראש הממשלה נתניהו אמר אמש בהתייחסו ל"ציר פילדלפי" כי "ישראל לא תסיים את המלחמה מבלי לסגור את הפרצה הזו".
ארבע אוגדות של צה"ל נלחמות כעת ברצועה במחנות המרכז שם התגלתה תשתית ענקית של חמאס לייצור רקטות ומל"טים וגם באיזור ח'אן יונס שבו יש תשתית ענקית של מנהרות באורך של 160 ק"מ, באזור הזה מסתתרת ההנהגה הצבאית של חמאס בראשות יחיא סינוואר וגם מוחזקים בו החטופים הישראלים.
קטאר הציעה רעיונות לעסקה לסיום הלחימה שבמסגרתה תוגלה הנהגת חמאס לחו"ל, ישוחררו כל החטופים,צה"ל יסוג מהרצועה וחמאס תשתתף בשלטון ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.
חמאס דחה את ההצעה אך ישראל הייתה מוכנה לדון בה.
אסור לישראל לקבל רעיונות כאלה שמהווים הכרה בתבוסה הישראלית במלחמה ואי השגת מטרותיה.
ישראל חייבת לחסל את כל ההנהגה הצבאית של חמאס, את יחיא סינוואר ואחיו מוחמד, את מוחמד דף וסגנו מרוואן עיסא, למוטט את שלטון חמאס ולהרוס את כל התשתיות הצבאיות.
אי אפשר למוטט את שלטון חמאס ללא כיבוש אזור רפיח ו"ציר פילדלפי" שמהווה את צינור החמצן להתעצמות הצבאית של חמאס.
וויתור על היעדים האלה יהווה הפסד ישראלי במלחמה והדרג המדיני חייב לגלות נחישות לעמידה ביעדים האלה.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלא להשיג את יעדי המלחמה, היא חייבת לגלות נחישות ולנצח אחרת היא תהפוך לילד החלש בשכונה ששאר הילדים חובטים בו כל אימת שמתחשק להם.
כישלון ישראלי במלחמה יעודד את איראן להגביר את התקפותיה על ישראל ויעודד התקפות ומעשי טבח נוספים מצד חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחזבאללה.
לעומת זאת, ניצחון ישראלי ברצועת עזה יעודד את המורל ואת האחדות הלאומית וייתן רוח גבית להשיג גם ניצחון בגבול הצפון.
ישראל עדיין לא החזירה את התושבים לישובי עוטף עזה ולא שיקמה אותם, היא גם עדיין לא הסירה מעליה את האיום על ישובי הצפון מצד חזבאללה, היא חייבת להביס את חמאס ברצועת עזה ולמנף את הניצחון הזה כדי להרחיק את כוח "רדוואן" של חזבאללה אל מעבר לנהר הליטאני.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
