הדרג המדיני בישראל הגיע למסקנה כי אין מנוס אלא להחליף את ארגון אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, ברצועת עזה בגלל שיתוף הפעולה ההדוק שלו עם ארגון חמאס.
ראש הממשלה נתניהו אמר אמש למשלחת שגרירים באו"ם המבקרת בישראל כי "חייבים לסיים את המשימה של אונר"א,קיימות סוכנויות או"ם אחרות, קיימות סוכנויות אחרות בעולם – הן חייבות להחליף את אונר"א".
משלחת של מתאם הפעולות בשטחים בראשות האלוף רסאן עליאן ביקרה בימים האחרונים בוושינגטון ונפגשה עם בכירים בממשל ובצבא האמריקני והסבירה את הבעיתיות של הקשר בין ארגון אונר"א לחמאס.
גורמים מדיניים מסרו כי ישראל הבהירה לארה"ב את הצורך במציאת ארגונים בין לאומיים אחרים שיבצעו את השירות שאונר"א נותנת לפליטים הפלסטינים.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" פירסם ב-28 בינואר כי ישראל העבירה דו"ח מודיעין לממשל האמריקני שבו ראיות לכך שעשירית מעובדי אונר"א מקושרים לארגון חמאס או לארגוני טרור אחרים ולמחציתם יש קרובי משפחה הקשורים אליהם.
בנוסף לכך, גורמי הביטחון הישראלים איתרו ממצאים שמפלילים ומוכיחים מעבר לכל ספק כי 12 מעובדי אונר"א לקחו חלק אקטיבי בטבח בישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר.
בעקבות החשיפה הישראלית,מדינות כמו ארה"ב, קנדה,אוסטרליה, פינלנד, בריטניה ומדינות נוספות, הודיעו על עצירת המימון לאונר"א.
גורם מדיני ישראלי בכיר אומר כי אונר"א גם התירה לארגון חמאס להשתמש בתשתית שלו ברצועה למטרות צבאיות ושימשה כזרוע שלו בכך שהעסיקה באופן נרחב פעילים מהארגון והסתמכה עליו בחלוקת הסיוע ההומניטארי ברצועת עזה.
אונר"א נחשב לצינור היחידי במהלך המלחמה ברצועת עזה שדרכו ניתן להעביר סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, אבל א אפשר יותר לסמוך עליו בגלל קשריו עם חמאס, בכירים בארגון טוענים כי ישראל לא תצליח למצוא ארגון שיחליף את אונר"א וימלא את משימותיו ברצועת עזה.
הרש"פ וחמאס זועמות על ישראל וטוענות כי היא מנהלת "מלחמת השמדה" נגד הארגון שנאבק כעת על המשך קיומו.
ישראל חייבת למצוא גוף שיחליף את אונר"א במשימותיו, בגלל שברגע שצה"ל כבש את רצועת עזה היא חייבת, על פי החוק הבינלאומי, לדאוג לצרכים של האוכלוסיה האזרחית.
השאלה כרגע היא מהו הצעד הבא אחרי הקפאת המימון לאונר"א? מה יקרה אחרי שהתקציב הנוכחי של אונר"א ייגמר?
ארגונים בינלאומיים שונים מזהירים כי ניטרול אונר"א מסכן את חייהם של התושבים ברצועת עזה שמסתמכים כל השנים על הארגון הזה למחייתם.
גורם אמריקני בכיר אומר כי המדינות שהפסיקו את המימון לאונר"א דורשות חקירה יסודית של הארגון כתנאי לחידוש המימון.
ישראל אינה רוצה לשאת באחריות לצרכים של תושבי רצועת עזה ולהפר את החוק הבינלאומי ובצדק רב, יש לה את הדאגות שלה במלחמה הנוכחית במיוחד בכל הקשור לתושבי ישובי עוטף עזה ותושבי גבול הצפון.
לינדה תומאס גרינפלד, שגרירת ארה"ב באו"ם אמרה ב-20 בינואר כי יש לבוא חשבון עם עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, אולם, היא הבהירה כי "איננו יכולים לוותר על הפעילות החשובה של אונר"א".
היא הוסיפה כי "אונר"א הוא הארגון היחיד בשטח שיש לו את היכולות להגיש את הסיוע ההומניטארי ברצועת עזה וכי עובדי הארגון הצילו חיים של אלפי בני אדם".
דובר מחלקת המדינה האמריקנית, מתיו מילר, אמר כי "ישראל מבינה שאין חלופה לאונר"א ברצועת עזה".
ממשל ביידן ממשיך לבחון את החלטתו בקשר להקפאת המימון לאונר"א וגם לבחון את האפשרות למצוא לו תחליף.
האו"ם ייאלץ כנראה לערוך חקירה מקיפה ויסודית על פעילות ארגון אונר"א ברצועת עזה וקשריו עם ארגון חמאס אחרת יאבד את המימון החשוב של הארגון שניתן על ידי ארה"ב ומדינות נוספות.
יש גם גורמים בממשל האמריקני שטוענים כי ישראל רוצה להשפיל את אונר"א וללמד אותו לקח, אולם בישראל מכחישים זאת וטוענים כי מדובר בזרוע של חמאס ברצועת עזה ואין מנוס ממציאת תחליף לארגון.
נראה כי לאו"ם לא תהייה ברירה אלא לבצע חקירה מקיפה על כל פעילות אונר"א ברצועת עזה מלבד החקירה על פעילות הטרור של 12 מעובדי אונר"א שהשתתפו בטבח בישובי עוטף עזה.
נוכח ההצהרות האמריקניות, ספק רב אם אכן יימצא בסופו של דבר ארגון אחר שימלא את משימות אונר"א ברצועת עזה, אונר"א כנראה יישאר ברצועה ויהיה עליו פיקוח קפדני, אבל החשש הוא שארגוני הטרור תמיד יוכלו להגיע אליו ולהשפיע על פעילותו.
כל העובדים שלו חיים ברצועת עזה והם נתונים ללחצים של ארגוני הטרור וחלקם הגדול, אם לא כולם, מזדהים עם מטרותיהם ביחס לישראל.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
