ארגון חמאס ממשיך להפתיע את ישראל גם לאחר ההפתעה הצבאית הגדולה ב-7 באוקטובר שגבתה מישראל מחיר יקר מאוד בחיי אדם, מנהיג חמאס אסמעיל הניה הטיל ב-6 במאי "פצצה" תקשורתית כאשר הודיע על כך שחמאס מקבל את הפסקת האש עם ישראל על פי ההצעה המצרית.
בירושלים הופתעו מההודעה ובדיעבד הסתבר כי מדובר בהצעה מצרית שלא הועברה לידיעת ישראל שכוללת סעיפים מסוכנים לביטחון ישראל שכלל לא נדונו במשא ומתן בקהיר.
העיתון "ניו יורק טיימס" טען ב-7 במאי מפי גורמים המעורבים במגעים לעסקה כי ההצעה שחמאס הסכים לה כוללת שינויים קלים בלבד מההצעות של ארה"ב וישראל.
לטענת העיתון, השינויים נוסחו על ידי המתווכות, קטאר ומצרים בשיתוף עם ראש ה-CIA וויליאם ברנס, והם כוללים הגעה ל"שקט ארוך טווח", ניסוח שהיה מקובל גם על חמאס וגם על ישראל.
בחמאס טוענים כי יחיא סינוואר הוא שהכתיב את המהלך הזה ואת ההפתעה לישראל,יש כאלה בחמאס שטוענים כי הוא בעצמו ניסח את ההצעה ביחד עם מוחמד דף וח'ליל אלחיה, אי אפשר היה להודיע פומבית על המהלך הזה ללא אישורו, למרות שההודעה פורסמה על ידי מנהיג חמאס אסמעיל הניה.
ישראל איננה מנהלת משא ומתן ישיר עם חמאס, אלא עם המתווכות מצרים וקטאר והמשקיפה שהיא ארה"ב, ישראל נמצאת בעמדת נחיתות מתחילת המשא ומתן מכיוון שיש לה אינטרסים מנוגדים עם המתווכות שהן בצד של חמאס, קטאר היא בעצם חמאס ומצרים איננה בעד ישראל, היא רוצה שקט בגבולה עם רצועת עזה ולשמור על שלטונו של הנשיא א-סיסי.
את ארה"ב מובילים כעת בעיקר אינטרסים פוליטיים פנימיים, להשיג בהקדם עסקה שתשרת את הנשיא ביידן במסע הבחירות שלו לנשיאות.
יחיא סינוואר הצליח להעביר את הכדור למגרש הישראלי. מאידך גיסא ישראל הצליחה להכניס רגל צבאית חשובה בגבול מצרים עם רצועת עזה,היא כבשה את אזור מעבר רפיח ואם היא תפעל נכון ותרחיב את אחיזתה גם ל"ציר פילדלפי", ללא פגיעה באזרחים, היא יכולה לייצר מנוף לחץ חשוב על חמאס במשא ומתן על העסקה.
ההצעה המצרית -קטארית מסוכנת מאוד לישראל והיא מנסה לחלץ ממנה הודעה על סיום המלחמה בטרם הושגו כל מטרותיה.
היא נועדה להכניס את ישראל לקורלס הזה, דבר שיאפשר לחמאס להמשיך לשלוט ברצועת עזה, להשתקם במשך הזמן, לחדש את כוחו הצבאי ובעוד כמה שנים לשוב ולתקוף את ישובי עוטף עזה ואת ישראל.
חשוב מאוד שישראל לא תיפול למלכודת הנוכחית של יחיא סינוואר, הדרך לעשות זאת היא רק דרך צבאית.
גורמים בחמאס טוענים כי יחיא סינוואר הצליח לתמרן את ממשל ביידן להעניק לו ערבויות כי בשלב השני של העסקה המלחמה תיעצר לגמרי והוא לא יאפשר לישראל לחדש את הלחימה, בממשל מכחישים בתוקף את הטענה הזו.
ההתנהלות השגויה מבחינה אסטרטגית של ישראל בניהול המלחמה והמשא ומתן על עסקת החטופים היא שמעצימה את תדמיתו של יחיא סינוואר גם כנושא ונותן קשוח ומניפולטור, הוא הצליח להרחיב את הסדקים בין הממשל האמריקני לבין ישראל ובתוך קבינט המלחמה הישראלי עצמו כשהוא מנצל את השנאה התהומית בחלקים בחברה הישראלית לראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוא מתחיל להאמין כי כל המזרח התיכון משחר לפתחו ומנסה לרצות אותו ואפילו גם ממשל ביידן במידה מסויימת.
יחיא סינוואר הצליח למצב את עצמו גם כראש הזרוע הצבאית של חמאס אבל גם כמי שמנהל מעל ראשה של ההנהגה המדינית של חמאס את המשא ומתן העקיף עם ישראל.
הוא שתל מראש, לפני המלחמה את אנשיו בדוחא, בסמוך לאסמעיל הניה וח'אלד משעל, כדי שתהיה לו השפעה על ההנהגה המדינית והוא יידע גם כיצד לעקוף אותה ולהכתיב לה את הקו שלו במשא ומתן, מדובר בח'ליל אלחיה וראזי חמד.
הדבר שיחיא סינוואר רוצה יותר מכל הוא לעצור את המלחמה ולשרוד על כס השלטון, אסור לישראל להסכים לכך, הדרך היחידה למנוע זאת היא להמשיך את הלחימה באזור רפיח, לעבור אחר כך ללחימה במחנות המרכז ולא להרפות במאמצים המודיעיניים עד לחיסולו של יחיא סינוואר, זו הדרך ואין בלתה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
