התקיפה הישראלית הנרחבת נגד מתקנים גרעיניים וצבאיים באיראן בליל 13 ביוני 2025 לא הייתה רק תגובה צבאית אלא מהלך אסטרטגי מתוזמן היטב, אשר שילב תקיפות אוויריות מרשימות לצד פעילות עומק מודיעינית בשטח איראן עצמה.
מדובר בציון דרך חדש בהתמודדות בין ישראל לאיראן , לא עוד חיסולים בודדים או פעולות סייבר נקודתיות, אלא פעולה רב-זרועית בשטח שממחישה את עומק החדירה הישראלית למרכז העצבים של טהראן.
לראשונה מאז חיסולו של אבי תוכנית הגרעין האיראנית, מוחסן פח'רי זאדה ב-2020, ישראל מציגה יכולת לפעול לא רק נגד אנשים בודדים אלא לפגוע בלב המערכות האסטרטגיות של איראן.
גורמים ביטחוניים מציינים כי ראש המוסד דדי ברנע עמד בהבטחתו הפומבית כשנכנס לתפקידו בשנת 2021 שבקדנציה שלו לאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
התקיפות בליל ה-13 ביוני כללו מעל 200 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי,שהשתתפו מתקפה מתואמת נגד יעדים באספהאן, נתנז, פורדו ואפילו בלב טהראן, תוך שיבוש נרחב של מערכות ההגנה האווירית האיראניות.
ואולם, עוצמת המכה נבעה לא רק מהפעילות של חיל האוויר ,אלא גם מהתיאום העמוק עם רשת מודיעינית עניפה של המוסד שנבנתה בתוך איראן שנים קודם לכן.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" חשף ב-15 ביוני כי המוסד החדיר לאיראן במשך השנים אמצעי לחימה שונים ובהם רחפני נפץ שהוסתרו בתוך מזוודות, משאיות ומכולות והם הופעלו נגד אתרי הטילים הבליסטיים ומערכות ההגנה האווירית והכינו את הקרקע לתקיפות חיל האוויר.
לפי גורמי מודיעין במערב, סוכני המוסד וחוליות קומנדו מקומיות שגויסו על ידו ביצעו גם פעולות חבלה מדויקות, שתלו אמצעי מעקב והכינו את הקרקע להשבתת רדארים, לפיצוץ מתקנים קריטיים ולחיסול של בכירים איראניים בזמן אמת.
מבצע התקיפה באיראן בחודש יוני 2025 מצטרף לשורת מבצעים המיוחסים למוסד: גניבת ארכיון הגרעין האיראני בלב טהראן ב-2018; חיסול מוחסן פח'רי זאדה באמצעים רובוטיים מרחוק ב-2020; שורת חיסולים של מדענים, מפקדים ומומחי גרעין; וכן פעולות חבלה סמויות באתרי הגרעין בנתנז ובפורדו.
כל אלו הביאו לשחיקת האמון בין זרועות המשטר, ערעור תחושת הביטחון ולחדירה פסיכולוגית עמוקה לתודעה של האליטה האיראנית.
הפעולה הנוכחית מלמדת שהחדירה הישראלית אינה רק מבצעית אלא גם מערכתית.
חיסולם של בכירים דוגמת חוסיין סלאמי, מוחמד באקרי, עלי שמחאני, עלי חג'י-זאדה ומוחמד כאזמי – מצביע על יכולת מודיעינית בזמן אמת. המוסד הוכיח כי אינו עוד גוף ריגול בלבד — אלא זרוע מבצעית של ממש, שפועלת עמוק בשטח אויב.
ממבצע הביפרים – לתוך טהראן
נקודת המפנה העיקרית ביכולות המוסד אירעה כבר בספטמבר 2024 ב"מבצע הביפרים" נגד חזבאללה השלוחה המרכזית של איראן, כאשר אלפי מכשירי קשר ממולכדים התפוצצו בו-זמנית ברחבי לבנון וסוריה. זהו היה הניסיון המוצלח הראשון להכות בלב רשת הפיקוד של חיזבאללה ולהשמיד תאי שליטה של הארגון בזמן אמת. לפי גורמים ביטחוניים, חיסולו של חסן נסראללה התרחש גם הוא כחלק מאותה חדירה מודיעינית ללב ליבה של המערכת האיראנית.
הפעולה של המוסד הישראלי באיראן ב-13 ביוני 2025 מעידה על רמה חדשה: פעולה מדינתית בתוך ריבונותה של איראן, תוך השפלה מוחלטת של הנהגתה ושל מנגנוני הביטחון שלה, שכאילו חדלו מלהתקיים.
עוצמת הפעולה של ישראל משדרת מסר כפול: מחד גיסא, היא נועדה להרתיע את איראן ולסמן קו אדום ברור סביב פיתוח פצצה גרעינית. מאידך גיסא, זהו גם מסר לבעלות בריתה של איראן , חיזבאללה, החות'ים בתימן והמליציות בעיראק ואפילו רוסיה, שישראל מסוגלת לפעול בלב אזורים מוגנים היטב, בדיוק כירורגי ובתזמון מתוזמן היטב.
המסר מופנה גם לוושינגטון: ישראל לא תחכה להסכמות דיפלומטיות כשאיראן כבר קרובה לקו הסיום של ייצור הפצצה הגרעינית. המערכה הזו, מבחינת ישראל, היא לא רק מהלך של הרתעה – אלא חיסול שיטתי של תשתיות.
לא מדובר בתקיפה בודדת אלא בפתיחת קמפיין מתמשך. מה שהיה עד כה מלחמה מהצללים – עבר לאור יום. המוסד, כמו חיל האוויר, הפך לזרוע מבצעית מתואמת בעוצמה חסרת תקדים.
האם איראן תוכל לאחות את הקרעים ולהגיב בעוצמה? או שמא עידן חדש נפתח – שבו המשטר בטהראן חשוף, מבודד וחסר יכולת תגובה אפקטיבית? מה שברור כבר עתה: כללי המשחק באזור השתנו לחלוטין וישראל אותתה שלא תחזור עוד למצב של הכלה של פרויקט הגרעין, היא עברה למצב של מתקפה עוצמתית כדי לחסל אותו.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
.
.
.
.
