איראן פירסמה אזהרה למערב מפני כל ניסיון לחסל את המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
גורם איראני בכיר אמר ב-22 ביוני לסוכנות הידיעות רוייטרס כי "כל מהלך ששם למטרה את המנהיג העליון עלי ח'מינאי, ינעל את הדלת לכל עסקה או משא ומתן, לדבריו,"עבור איראן, מעשה כזה ייחשב כחציית כל הקווים האדומים, ויצדיק תגובה בלתי מוגבלת ובלתי מרוסנת".
ההודעה התפרסמה לאחר תקיפה אמריקנית מדויקת על 3 אתרי גרעין באיראן , ונראה כי טהראן בחרה בעיתוי הזה לשלוף קלף תודעתי עליון: איום מרומז אך חד מאוד על האפשרות לניסיון התנקשות במנהיג העליון עלי ח'מינאי, תוך הצבת "קו אדום" שאיראן מזהירה מפני חצייתו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי הצגת האיום האפשרי על חיי ח'מינאי היא קודם כל ניסיון לייצר אפקט תודעתי מרתיע.
איראן מבינה שבתקופה של משבר פנימי וחשש אמיתי לפגיעות במוקדי כוח , ייתכן שחיסול ח'מינאי עולה לדיון בממסד הביטחוני הישראלי והאמריקני.
להערכתם, איראן מנסה להעביר לעולם תזכורת למעמדו של עלי ח'מינאי כסמל עליון,ח'מינאי איננו רק מנהיג פוליטי אלא דמות משיחית מבחינת מבנה השלטון האיראני. תקיפתו תתפרש כהתקפה על זהות הרפובליקה האסלאמית עצמה, דבר שייתן לאיראן הצדקה לגייס את כל הכלים העומדים לרשותה, כולל התקפות אזוריות ,באמצעות חיזבאללה, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן, בנוסף לתגובה ישירה על התוקפים.
לא מן הנמנע שפירסום האזהרה הינו הכשרת הקרקע להסלמה יזומה, ייתכן שהמשטר חש בצורך להצדיק מראש תגובה קשה , למשל אם תבוצע תקיפה על מתקן אסטרטגי נוסף או אפילו ניסיון חיסול של מנהיגים בכירים, ולכן הוא מציג "קו אדום" מוצהר, כדי להעניק לגיטימציה פנימית ובינלאומית לתגובה חריפה.
העובדה שאיראן מעלה את האפשרות להתנקשות בחיי ח'מינאי מרמזת שהמשטר מרגיש מאוים ברמה שמעולם לא נחשפה כך לציבור. מדובר במצב חריג. החשש מזליגה של מבצעים חשאיים בתחום הגרעיני לתוך ליבת השליטה הפוליטית-דתית מטריד את ההנהגה.
ההפצצה של אתרי הגרעין, גם אם לא הובילה לנזק בלתי הפיך, מהווה שבירה של תבנית האיפוק ששררה בעבר, במיוחד מצד וושינגטון. היא מאותתת כי גם אמריקה מוכנה ליזום פעולות אסטרטגיות, ולא רק להגיב.
הרטוריקה האיראנית של "תגובה בלתי מרוסנת" על ניסיון להתנקש בחיי ח'מינאי נועדה גם לאותת כלפי פנים, לשמר את ההרתעה מול הציבור והאליטה, במיוחד על רקע חילוקי דעות אפשריים בין כוחות רפורמיסטיים ושמרנים.
ייתכן שזו גם דרך של איראן להכשיר את הציבור לכך שהתקופה הקרובה עשויה להיות אלימה במיוחד , אולי אף שתאיים על חיי ח'מינאי בפועל, ולכן חשוב שהדימוי הלאומי סביבו יהיה "קדוש ומלכד".
מי יהיה היורש?
סוכנות הידיעות האיראנית "צאברין ניוז", המזוהה עם המליציות הפרו איראניות בעיראק, מסרה ב-21 ביוני הכחשה רשמית מלשכת המנהיג העליון עלי ח'מינאי כי המנהיג האיראני מינה לעצמו יורש.
ההכחשה האיראנית פורסמה בעקבות כמה דיווחים בכלי התקשורת בעולם ובראשם העיתון "ניו יורק טיימס" כי המנהיג בן ה-86 הורה ל"מועצת המומחים" לבחור במהירות יורש מתוך 3 שמות מועמדים שהוא סיפק לה, במקום תהליך שעשוי להימשך כמה חודשים".
בנו מוג'תבא אינו נכלל, על פי הדיווח, בין 3 המועמדים.
"הוא רוצה להבטיח מעבר מהיר ומסודר ולשמר את מורשתו", אמרו שלושה בכירים איראניים לעיתון.
על פי הדיווח, בנוסף מינה ח'מינאי מפקדים אפשריים בשרשרת הפיקוד הצבאי האיראני.
גורמים באופוזיציה האיראנית מסרו כי ישנם כמה מועמדים לרשת את עלי ח'מינאי במידה והוא ובנו מוג'תבא יחוסלו על ידי ישראל או ארה"ב.
- אייתוללה עלי רזה עראפי-סגן יו"ר "מועצת המומחים" וחבר מועצת "שומרי החוקה".
- אאיתוללה האשם חוסייני בושהרי-סגן ראשון ב"מועצת המומחים", ראש הסמינר הדתי בקום.
- צאדיק לאריג'ני- מקורב לח'מינאי, לשעבר נשיא בית המשפט העליון.
- מוחסן קומי-חבר "מועצת המומחים", מקורב לח'ימנאי.
- מוחסן אסמעילי-חבר "מועצת שומרי החוקה".
- מוחמד מהדי מירברגרי- חבר "מועצת המומחים".
בחירת היורש למנהיג העליון באיראן היא תהליך פורמלי דתי אך גם פוליטי עמוק, הוא אמור להיבחר על ידי "מועצת המומחים" הכוללת 88 חברים, בפועל, הבחירה שלהם מושפעת ישירות מ"משמרות המהפכה", מ"מועצת שומרי החוקה" ומהלחצים הפנימיים והצבאיים.
לדברי גורמים ביטחוניים,עלי ח'מינאי מעריך שישראל וארה"ב פועלות לחסל אותו והוא מסתתר נכון לעכשיו באתר סודי בטהראן.
הם מעריכים כי בנו מוג'תבא שאמור לרשת אותו, מסתתר באתר סודי נפרד כדי שלא להיפגע אם יותקף המקום שבו מסתתר אביו.
מוג'תבא ח'מינאי מקורב מאוד ל"משמרות המהפכה" ויש לו השפעה בחוגים השלטוניים והצבאיים, דבר שהופך אותו למועמד המוביל בקרב הירושה.
האיראנים מכחישים כל עיסוק במאבק הירושה מכיוון שלדעתם הדבר מחליש את המשטר בעיני הרחוב האיראני, בנוסף לכך עלי ח'מינאי רוצה להפגין אומץ לב ונכונות למלחמת ג'יהאד נגד ישראל וארה"ב ואינו רוצה להיראות כמי שחושש מהמוות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
