ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור לצאת בקרוב לוושינגטון לפגישה עם הנשיא טראמפ, כנראה במחצית החודש הבא, כדי לנסות ולתאם עמו את קידום תהליך הנורמלזיציה בין ישראל למדינות ערב.
השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ייצא השבוע לוושינגטון כדי להכין את הפגישה.
בשבועות האחרונים גוברת הפעילות הדיפלומטית מאחורי הקלעים בין סוריה לישראל.
מקורות בתקשורת הערבית מדווחים על מגעים עקיפים בין סוריה לישראל, בתיווך בינלאומי, בניסיון להביא להפסקת ההסלמה בדרום סוריה ולבחון אפשרות להסכם שלום ראשון מסוגו מאז כישלון השיחות בשנות ה־90.
מקור סורי בכיר אמר לעיתון "אלקודס אלערבי" כי מתנהל משא ומתן להסכם מדורג, הכולל נסיגה ישראלית משטחים שאליהם היא חדרה מאז דצמבר 2024 ,לרבות אזור הר החרמון הסורי, לצורך יצירת אזור חיץ חדש ברמת הגולן.
לדברי אותו מקור, היעד הוא להגיע לחתימה עד סוף 2025.
ערוץ LBCI דיווח ב-29 ביוני כי הדרישות הסוריות כוללות הכרה ישראלית במשטרו של אבו מוחמד אלג'ולאני ונסיגה מהשטחים שישראל כבשה בדצמבר האחרון לאחר נפילת משטרו של בשאר אסד.
על פי דיווחים בתקשורת הערבית,הנשיא החדש של סוריה, אבו מוחמד אלג'ולאני, אישר אף הוא בשיחות סגורות כי מתנהלות שיחות לא ישירות עם ישראל וכי "שמירה על הריבונות הסורית קודמת לכל שיקול אחר".
עם זאת, ספק אם בדמשק עצמה יודעים לאן מועדות פניו של התהליך.
פרשנים סורים מעריכים כי לכל היותר מדובר בניסיון להתניע הסכם ביטחוני מחודש שיחליף את הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974, אך הדרך להסכם שלום רשמי עדיין רחוקה – הן מבחינה פוליטית והן מבחינה ציבורית.
גורמים ביטחוניים אומרים כי בדיקת תכני הרשתות החברתיות בתוך סוריה עצמה והלכי הרוח של הציבור כפי שהם משתקפים בהם, מעלה כי האווירה הציבורית עדיין אינה בשלה למהלך רחב היקף מול ישראל, אף שההתנגדות העממית להסכם כזה אינה עזה כפי שהייתה בעבר.
המציאות הפנימית הקשה, הקריסה הכלכלית, והנוכחות של פלגים קיצוניים חמושים, כמו ארגון הטרור דאע"ש, מחוץ לשליטת המשטר, מקשים על קבלת החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למרות ניסיונותיו של נשיא סוריה החדש להצטייר כגורם אחראי ואפילו "פרגמטי", לא ניתן לומר שאבו מוחמד אלג'ולאני יוכל או ירצה לאכוף הסכם עם ישראל בשטח שבשליטתו , ובוודאי לא להסיר את ההתנגדות האידאולוגית העמוקה שמוטבעת בקרב מרבית הקבוצות החמושות בצפון סוריה, כולל אלה שאינן כפופות לו. עבור רבות מהן, עצם קיומה של ישראל הוא עדיין בבחינת "ישות עוינת" שאין להכיר בה.
יתרה מזאת, השפעתו של ג'ולאני מוגבלת גיאוגרפית ומבוססת על שליטה ביטחונית יעילה בלבד , אך לא שליטה פוליטית כלל-סורית.
גם אם ירצה בכך, אין לו את היכולת להכתיב סדר יום מדיני לסוריה או לעם הסורי.
ההערכה של גורמי ביטחון בכירים היא כי במקרה של מהלך של הסכם שלום מול ישראל, הרחוב הסורי צפוי להיות אחד המתנגדים החריפים ביותר, ועלול אף לשמש מוקד לאיומים, פיגועים או הסתה נגד השלטון המרכזי.
הממשלה החדשה בדמשק ממוקדת כיום בייצוב המצב הפנימי ובהתמודדות עם המשברים הכלכליים והחברתיים, ושלום עם ישראל הוא יעד שמוקדם מדי להציבו על סדר היום.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי יש לשמור על שקט תקשורתי ולא לעורר התנגדות מוקדמת לרעיון.
ברקע מתקיים דיון אסטרטגי לא פשוט: האם נכון להשקיע בהסדרה עם משטר סורי מוחלש, שאינו שולט בפועל בחלקים נרחבים במדינה? או שמא מדובר בהזדמנות היסטורית להוציא את סוריה מציר העויינות לישראל ולהשלים את המעבר שלה לגוש הערבי המתון?
על רקע חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לזירה המדינית המזרח תיכונית, מתגברת ההערכה בקרב גורמים מדיניים בירושלים שהוא עשוי למנף את השפעתו על שני הצדדים כדי לקדם הסכם , גם אם לא הסכם שלום כולל, לפחות הסכם אי־לוחמה או הסדרה ביטחונית שתתמקד בצרכים המידיים של ישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים שייתכן שהנשיא טראמפ ילחץ על ההנהגה הסורית החדשה להסכים לסידורים ביטחוניים שיתמקדו בשלושה נושאים: מניעת התבססות כוחות איראניים וחזבאללה בדרום סוריה, מניעת הברחות נשק לשטח לבנון, ואבטחת גבול רמת הגולן למניעת חדירות פעילי טרור, כל זאת בתמורה להקלות כלכליות, שיקום בינלאומי ואף לגיטימציה מסוימת של משטרו של אלג'ולאני בזירה האזורית.
הנשיא טראמפ, כפי שהראה בעבר בעסקת הסכמי אברהם, רואה בפוליטיקה של המזרח התיכון זירה אידיאלית ליצירת "עסקה גדולה".
ייתכן מאוד שהוא יבחר לנסות ולהוביל מהלך שישיב לו תדמית של מתווך היסטורי בין אויבים ותיקים שיקדם אותו לזכייה בפרס נובל לשלום.
גורמים מדיניים בישראל מעריכים כי הפעם ישנה תזוזה אמיתית בציר דמשק–ירושלים , גם אם מדובר כרגע רק בדיבורים ובאותות של רצון טוב.
עם זאת, להערכתם, קיים ספק גדול שנשיא סוריה אבו מוחמד אלג'ולאני יסכים למתווה שלא יכלול נסיגה ישראלית מרמת הגולן, הדיונים עם הסורים לפי שעה הם רק על הסכם ביטחוני.
גורם מדיני אומר כי ההיסטוריה של האזור מלמדת ששלום נרקם לעיתים קרובות דווקא באווירה של עייפות הדדית. אך כדי להגיע להסכם של ממש, לא די בצורך, דרושים גם חזון, אומץ, ויכולת פוליטית להכריע נגד הזרמים הפוליטיים המתנגדים, והזרמים בסוריה כיום חזקים מתמיד.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
