המנהיג הרוחני הבכיר של העדה הדרוזית בסוריה, שייח' חכמת אל־היג'רי, ממשיך להוביל קו תקיף נגד השלטון בדמשק ומבקש כעת את מעורבות הקהילה הבינלאומית, על רקע העימותים המתמשכים במחוז א-סווידא.
בהצהרה מצולמת שפרסם ב- 15 ביולי קרא אל־היג'רי להתערבות חיצונית שתגן על הדרוזים מפני כוחות המשטר.
הצהרה זו באה זמן קצר לאחר שהביע התנגדות פומבית להסכם הרגיעה שגובש בעיר, בטענה כי הוא נכפה על הדרוזים בלחץ ממשלת דמשק ומדינות זרות , מבלי לחשוף את זהותן.
הוא שלל גם את ניסיונות השלטון להשיב את מוסדות המדינה והביטחון לסווידא, תוך שהוא ממשיך לבסס את מעמדו כתומך עיקש בקבוצות המורדים המקומיות הפועלות באזור.
חכמת סלמאן אל־היג'רי נולד בשנת 1965 בוונצואלה וחזר עם משפחתו לסוריה בצעירותו.
לאחר לימודי משפטים באוניברסיטת דמשק, שב לתקופה לוונצואלה, אך ב־1998 חזר לסוריה לצמיתות.
ב־2012, בעקבות מותו הפתאומי של אחיו בתאונת דרכים בנסיבות שנחשדו כהתנקשות מצד המשטר, ירש את תפקיד "שייח' אל־עקל" , ההנהגה הרוחנית העליונה של העדה הדרוזית, תפקיד העובר בירושה במשפחתו מזה דורות.
המינוי לווה בפילוג פנימי, כאשר לצדו פעלו בנפרד שני מנהיגים רוחניים נוספים , חמוד אל־חנאוי ויוסוף אל־ג'רבוע , והעדה הדרוזית נקרעה בין שלוש הנהגות מקבילות.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011, נקט אל־היג'רי עמדה מהוססת.
למרות קשריו עם הנשיא דאז בשאר אל־אסד, הוא נמנע מהבעת תמיכה ישירה בו.
אולם, בשנת 2013 החל לגבות בגלוי את הצבא הסורי, ובהמשך אף כינה את הנשיא אסד במילים "סמל לאומי".
ב־2015 קרא לשלטון לחמש את תושבי סווידא מול איומים שהופנו כלפיהם, ואף דרש לפעול ביד קשה נגד "תנועת אנשי הכבוד" הדרוזית לאחר חיסול מייסדה ואיד אל־בלעוס ,מה שהעלה ביקורת כלפיו מצד פעילים דרוזים.
בשנת 2018 הוא עודד צעירים דרוזים להתגייס לצבא הסורי, ונראה כי שמר על קו נאמן יחסית למשטר, עד להידרדרות הדרגתית שהחלה בשנת 2021, לאחר עימות עם קצין בכיר במודיעין הסורי שהעליב אותו לעיני פעילים מקומיים.
המחאה שפרצה בעקבות זאת סימנה נקודת מפנה ביחסיו עם המשטר.
למרות קרע ההולך ומעמיק, אל־היג'רי שמר על ערוץ תקשורת עם בשאר אל־אסד, שהתקשר אליו בניסיון לפייסו.
אך בשלהי 2021 כבר הטיל על המשטר את האחריות הישירה לעוני ולכאוס במדינה.
ב־2022 קרא לגיוס כללי נגד כוחות המשטר בעיר, והציב עצמו בעמדת הנהגה של מחאה עממית ,שהתעצמה ב־2023.
לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, נקט תחילה בגישה מתונה כלפי ממשלת המעבר בראשות אבו מוחמד אלג'ולאני, הוא הביע נכונות לשיתוף פעולה ניהולי זמני, והדגיש את הקרבה בעמדותיו להנהגה החדשה.
אולם ,בתוך חודשים ספורים שינה כיוון והאשים את הממשלה החדשה ב"קיצוניות" וקרא להעמיד את אנשיה לדין בזירה הבינלאומית.
בחודש מרץ האחרון אמר אל־היג'רי כי הדרוזים מצויים בשלב של "להיות או לחדול", הביע התנגדות להכרזה על החוקה החדשה של הממשלה, ודרש להקים משטר דמוקרטי שיתופי.
הוא הדגיש שאין בכוונתו לפנות את הנשק מידי הפלגים המקומיים ואף התראיין לעיתון "וושינגטון פוסט", שם הצהיר בפשטות: "ישראל איננה האויב".
בכך הפך אל־היג'רי לדמות ייחודית בסצנה הסורית שלאחר משטרו של בשאר אסד: מנהיג דתי שנטש את הנאמנות למשטר הישן, הסתייג מהממשל החדש וקורא בפומבי לבינאום המצב בדרום סוריה, תוך חבירה למחאה המקומית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
