במקביל למהלכים הצבאיים והדיפלומטיים, ישראל פועלת בעקביות למוטט את מערך המימון של חזבאללה, בניסיון לשבש את פעילותו המבצעית והאזרחית בלבנון, כך מאשרים גורמים ביטחוניים בישראל.
המטרה המרכזית שלה היא לפגוע ביכולת הכלכלית של הארגון ולהצר את צעדיו הפוליטיים והצבאיים.
אחד היעדים המרכזיים בקמפיין הכלכלי הוא עמותת "אל־קרד אל־חסן", גוף אשר מזוהה ישירות עם חזבאללה ופועל כחלופה לבנק עבור קהל רחב, בעיקר בקרב הקהילה השיעית בלבנון.
אף שאינה מוגדרת כמוסד בנקאי רשמי, העמותה מעניקה הלוואות, אוספת פיקדונות ומספקת שירותים פיננסיים בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
במהלך העשור האחרון, וביתר שאת מאז תחילת המשבר הכלכלי בלבנון ב־2019, הפכה העמותה לכתובת מרכזית עבור עשרות אלפי אזרחים שמאסו במערכת הבנקאית הרשמית. מנהיג חזבאללה לשעבר, חסן נסראללה, אף קרא בפומבי לתמוך בעמותה ולהפקיד בה כספים כגילוי נאמנות למאבק.
בסתיו האחרון, במהלך המערכה הצבאית בלבנון, תקפה ישראל מתקנים של העמותה, כולל סניפים בביירות ובצידון.
חיל האוויר פגע גם בבתיהם של אנשי כספים בכירים, ובחלק מהמקרים בוצעו חיסולים ממוקדים נגד מי שזוהו כמי שמעבירים כספים מאראן לפלגים חמושים בלבנון ובעזה.
כמו כן, בלחץ אמריקני-ישראלי, ממשלת לבנון הורתה על ביצוע חיפושים שיטתיים בשדה התעופה של ביירות, בניסיון לאתר מזוודות עם מזומנים שמקורם באיראן, עיראק או מדינות באפריקה. כל זאת תוך תיאום מודיעיני בין ישראל לבין ארצות הברית.
ב־14 ביולי 2025, הורה הבנק המרכזי בלבנון לכל המוסדות הפיננסיים במדינה לנתק כל קשר , ישיר או עקיף, עם עמותת "אל־קרד אל־חסן".
ההנחיה כוללת איסור מוחלט על העברת כספים, פתיחת חשבונות, הנפקת שיקים או כל פעולה פיננסית בשיתוף עם העמותה.
ההחלטה התקבלה למרות שברמה הציבורית והפוליטית, אין כל הליך משפטי רשמי נגד העמותה.
עם זאת, הבנק המרכזי בלבנון מסתמך על סנקציות אמריקניות ישנות וטענות למימון טרור כדי להצדיק את המהלך, שעורר סערה במערכת הפוליטית הלבנונית.
המהלך של הבנק המרכזי בלבנון לא בוצע בחלל ריק , הוא זוכה לגיבוי מלא מצד ארצות הברית. שליח ארה"ב ללבנון, תומס בראק, בירך על ההחלטה וכינה אותה "צעד חשוב בכיוון הנכון".
המהלך אף משתלב במדיניות רחבה של הממשל האמריקני, השואף לבלום את השפעת חזבאללה בלבנון גם באמצעות כלים פיננסיים. בהתאם לכך, נרשמה פעילות דיפלומטית אמריקנית אקטיבית להשפעה על מינוי נגיד הבנק המרכזי בחודש מרץ האחרון ועל קביעת מדיניות הפיקוח הפיננסי בלבנון.
חזבאללה וגורמים פוליטיים המזוהים עמו טוענים כי מדובר במלחמה כלכלית של ממש, המכוונת לפגוע לא רק במקורות המימון של הארגון, אלא גם בקשרים העמוקים שהוא מטפח עם קהל תומכיו באמצעות מערך השירותים הכלכליים.
גורמים בתנועה תקפו את נגיד הבנק המרכזי, כרים סעיד, על "כניעה ללחץ האמריקני" ואף איימו בתגובה ציבורית ופרלמנטרית.
אף על פי כן, נראה כי הציבור התומך בארגון שומר אמונים לעמותה. במהלך ימי הלחימה האחרונים, העמותה החזירה עשרות מיליוני דולרים למפקידים, רבים מהם שבו להפקיד את כספם מיד לאחר הפסקת האש עם ישראל.
יותר מכך , העמותה הפכה למוקד הזדהות, ובמהלך המלחמה הוזרמו דרכה קרוב למיליארד דולר כמענקי פיצויים לנפגעי ההפצצות הישראליות, תשלומי שכר, ושיפוצים של הבתים שנפגעו במלחמה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי המערכה נגד "אל־קרד אל־חסן" היא חלק בלתי נפרד מהניסיון הבינלאומי להביא לפירוק חזבאללה מנשקו , לא באמצעות כפייה ישירה, אלא על ידי חנק הדרגתי של מערך התמיכה הפיננסי, השירותים הקהילתיים והאמון הציבורי.
ישראל, ארצות הברית ובעלי בריתן המקומיים והבינלאומיים מבינות כי הדרך לפירוקו של חזבאללה עוברת גם בשבירת עצמאותו הכלכלית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
