העיתון הלונדוני "א-שרק אלאווסט" פרסם כתבה מקיפה על גל האלימות האחרון במחוז סווידאא' שבדרום סוריה. לפי הדיווח, האירועים האחרונים אינם תוצאה מקומית בלבד אלא חלק מתמורה עמוקה במבנה הפוליטי, החברתי והעדתי של סוריה כולה.
המתיחות העדתית במחוז, המאוכלס בעיקר בדרוזים ובשבטים בדואיים, חושפת את השבריריות של הסובלנות והדו-קיום באזור מאז נפילת משטר אסד.
בעוד ממשלתו החדשה של אבו מוחמד אלג'ולאני מנסה להשליט את מרותה על כלל המדינה, הקהילות המקומיות דורשות הכרה בזכויותיהן, ונראה כי הפערים רק מתחדדים. כל צד טוען לקורבנות, החשד ההדדי גובר – והחשש מהתלקחות נרחבת הופך לממשי.
פילוג פנימי בקרב הדרוזים
הזירה הדרוזית עצמה מפולגת. לצד סמכויות דתיות מסורתיות כמו משפחות אלהג'רי, אלחנאוי ואלג'רבוע, קמו בשנים האחרונות דמויות חדשות, בהן השיח' חכמת אלהג'רי , מתנגד חריף לשלטון אלג'ולאני , שמקורב למנהיג הדרוזי בישראל, מופק טריף.
מנגד, שיח' יוסף ג'רבוע, גם הוא דמות רוחנית חשובה, דווקא תומך בשמירת קשרים עם השלטון החדש בדמשק. כך גם ליית' אלבלעוס, בנו של המנהיג הדרוזי שנרצח ב-2015, שמוביל כיום כוחות חמושים הנאמנים לממשלה החדשה, על אף שבעבר התנגד לבשאר אסד.
הכוחות החמושים הדרוזיים מתחלקים גם הם: הכוחות הנקראים "מודפת אל-כראמה" ו"אחראר ג'בל אלערב" תומכים בשלטון הנוכחי של אלג'ולאני, בעוד הגופים הנקראים "גדוד ההר", "המועצה הצבאית בסווידאא'" ו"צבא המוואחדין" , המונים כ 3,000 לוחמים , פועלים נגד השלטון הנוכחי. הקונפליקטים הללו הופכים את סווידאא' לשדה מוקשים פנימי.
עמדת הבדואים- מאבק על ההכרה והשייכות
שבטי הבדואים, החולשים על שטחים סמוכים לסווידאא', טוענים להדרה היסטורית.
עו"ד מוחמד אבו ת'לית', בן לאחת המשפחות הבדואיות, אמר לעיתון כי "הבדואים הם הקורבנות הקבועים , הם המואשמים, אך חסרי כוח ויכולת להגן על עצמם".
לטענתו, הדרוזים שהיגרו לפני כ-200 שנה להר הנקרא "ג'בל אלדרוז" בפיהם ,אך שמו הוא "גבל אלערב", דחקו את השבטים הבדואים, שללו את מקורות פרנסתם והפכו אותם למיעוט מודר.
בעיני הבדואים, הסכסוך הנוכחי הוא המשך של עוול היסטורי ומאבק על זהות, אדמה וזכויות אזרח. "אנחנו לא רוצים עימות – רק לחיות בשלום", הדגיש אבו ת'לית'.
שלוש גירסאות לאותו עימות
האירועים האלימים האחרונים, שהתלקחו אחרי נסיגת כוחות הביטחון של דמשק מהאזור, מקבלים גרסאות סותרות:
- לפי המשטר, מדובר בעימות מול "קבוצות חמושות פורעות חוק" המאיימות על ביטחון האזרחים. ח'אלד עבד אלכרים, בכיר ביטחוני בכוחות המשטר החדש של אלג'ולאני, טען בעיתון כי "כוחות הביטחון הקריבו חללים רבים כדי להגן על התושבים , גם מקרב מהבדואים וגם מהדרוזים".
- לפי הבדואים, מדובר בפעולה הגנתית מול הדרוזים החותרים להרחיב את שליטתם באזור.
- ולפי הדרוזים, ובמיוחד הפעיל מונזר מוחי א-דין, מדובר ב"פלישה מאורגנת של קבוצות בדואיות חמושות בליווי אנשי ביטחון של משטר אלג'ולאני שביצעו מעשי שוד ורצח". לטענתו, מדובר בהפרה חמורה של ההסכם הקודם בין הדרוזים למשטר אלג'ולאני, המדרדרת את האמון לגמרי.
השלטון המרכזי חלש
למרות ההצהרות הזהירות של משטר אלג'ולאני על "אי-מעורבות" בסכסוך המקומי, בפועל הוא נתפס כשחקן מרכזי שמנסה להחזיר את סמכות המדינה באמצעות פעולה צבאית ישירה.
מנגד, חוסר היכולת לשלוט במליציות הדרוזיות ובאזורים העצמאיים למחצה בדרום המדינה חושף את מגבלות הכוח של השלטון החדש.
לפי העיתון, ממשל אלג'ולאני רואה בכל התנגדות לשלטונו "איום שיש להכריעו באמצעים ביטחוניים", אך גישה זו עלולה להצית עימות עדתי רחב ולהחריף את הקרע החברתי בסוריה.
סוריה בצומת דרכים: פיוס או פירוק?
על פי הכתבה בעיתון, האירועים בסווידאא' משקפים שבר עומק בחברה הסורית: פילוג עדתי, אובדן אמון ושסע בין מרכז לשוליים.
כדי למנוע הידרדרות לסכסוך ממושך, נדרש פתרון שאינו צבאי בלבד , אלא גם פוליטי, חברתי וכלכלי.
העיתון חותם בקביעה נחרצת: "על השלטון החדש לחפש נוסחה כוללת שתשלב חלוקה צודקת של משאבים, ייצוג שווה לכל הקבוצות, שיקום השירותים הציבוריים , ובעיקר: חידוש האמון בין המרכיבים השונים של החברה הסורית, כדי למנוע חזרה לסחרור אלים ולפתוח פתח לפיוס לאומי אמיתי".
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
