גורמי מודיעין במערב מדווחים על מחלוקת קשה בצמרת האיראנית על השאלה האם על הרפובליקה האסלאמית לחזור למשא ומתן על הסכם הגרעין עד סוף החודש הנוכחי, כפי שדורשות מדינות המערב, או להמשיך בקו הבדלני הנוקשה.
המחלוקת היא בין המחנה השמרני בראשות המנהיג העליון עלי ח'מינאי ו"משמרות המהפכה" לבין המחנה הרפורמיסטי בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן.
המחלוקת יצאה החוצה מחדרי הדיונים הסגורים אל התקשורת האיראנית, הנשיא מסעוד פזשכיאן נאם ב-10 באוגוסט ואמר כי החזרה לדיאלוג עם ארה"ב איננה כניעה,"אינכם רוצים לקיים שיחות? אם כך, מהי החלופה? האם אתם רוצים לחזור למלחמה?". שאל הנשיא האיראני.
עזיז ע’זנפַרי, סגן ראש משרד העניינים המדיניים ב"משמרות המהפכה", השיב לו ואמר כי "מדיניות החוץ דורשת מתינות, והצהרות פזיזות עלולות לגרור השלכות חמורות".
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי הנשיא פזשכיאן מגלה גישה פרגמטית ונכונות לחזור לשולחן הדיונים עם ממשל טראמפ בניסיון להגיע להבנות ולהציל את פרוייקט הגרעין בעוד המנהיג העליון עלי ח'מינאי מגלה גישה נוקשה שדורשת את הסרת הסנקציות מעל איראן והתחייבות שאיראן לא תותקף פעם נוספת לפני חידוש המשא ומתן.
לאחר שחשף את דעתו, מיהר הנשיא פזשכיאן להסתייג ממה שאמר והוסיף:
" שום דבר לא ייעשה בניגוד להנחיות של המנהיג העליון עלי ח'מינאי".
סוכנות הידיעות רוייטרס דיווחה ב-14 באוגוסט כי המנהיג העליון ח'מינאי תומך בחזרה למשא ומתן על תוכנית הגרעין של איראן כדי להימנע מהתקפות עתידיות על טהראן, אולם אין לדיווח הזה אישור ממקורות נוספים.
המנהיג הרפורמיסטי מהדי כרובי מתח ב-14 באוגוסט ביקורת באמצעי התקשורת באיראן על מה שכינה "המדיניות הקטסטרופלית" של הממסד השלטוני באיראן, ובייחוד על התוכנית הגרעינית, ואמר כי היא "הביאה את העם לתחתית התהום".
במקביל, קרא נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני לאמץ "אסטרטגיה חדשה" ולהפחית את המתיחות עם ארצות הברית. הוא ציין כי "נסיגת ההשפעה האזורית של איראן, המתחים הפנימיים והידרדרות היחסים עם אירופה, הביאו את וושינגטון ותל אביב להאמין שאיראן חלשה מבחינה אזורית ופנימית", דבר שלדבריו הוביל לפתיחת המלחמה נגד טהראן בחודש יוני האחרון.
למרות המכות הקשות שחטפה איראן מישראל ומארה"ב, המנהיג העליון עלי ח'מינאי ממשיך לגלות עמדות נוקשות שמסרבות להתפשר, גורמי מודיעין מערביים מסרו כי עלי ח'מינאי הורה לעשות את ההכנות הדורשות לחדש את פרוייקט הגרעין בחשאי במתקנים סודיים בניסיון להסתיר זאת ממדינות המערב ולמנוע התקפה אפשרית על הפרוייקט החדש.
כל זה קורה בעוד מדינות אירופה: בריטניה, צרפת וגרמניה נערכות להפעיל את מנגנון ה"סנאפ-בק" על פי הסכם הגרעין משנת 2015, בתיאום עם ממשל טראמפ, ולהטיל סנקציות כלכליות משתקות על איראן.
איראן שלחה השבוע בלון ניסוי וסגן הנשיא מוחמד רזא עארף אמר לאמצעי התקשורת באיראן כי איראן מוכנה למגעים ישירים עם ארה"ב בתנאי שייבנה אמון בן הצדדים אך איראן לא תוותר על זכותה להעשיר אורניום.
בתוך כך,באיראן נמשכים הדיונים סביב חלוקת הסמכויות בניהול התיק הגרעיני בין משרד החוץ לבין המועצה העליונה לביטחון לאומי, על רקע חזרתו של עלי לאריג’אני לתפקיד מזכ״ל המועצה , צעד שעורר השערות בדבר האפשרות להעביר את התיק ממשרד החוץ, אף ששר החוץ עבאס עראקג’י הכחיש זאת.
עראקג’י אמר לאתר האיראני "ח’בר־אונליין", המקורב ללשכת לאריג’אני: "נכון לעכשיו אין תוכנית כזו על סדר היום, ואיני סבור שזה יקרה".
הצהרותיו נועדו, ככל הנראה, להרגיע את הוויכוח סביב חלוקת הסמכויות מחדש, במיוחד לאחר שדיווחים בתקשורת על הקשר בין חזרת עלי לאריג’אני למועצה לביטחון לאומי, לבין האפשרות להחזיר את התיק למועצה העליונה העלו את הנושא לכותרות.
דבריו של עראקג’י באו כחודש לאחר שהפרלמנט האיראני אישר חוק המורה על השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ומתנה כל ביקורת עתידית על מתקנים גרעיניים באישור המועצה העליונה לביטחון לאומי.
למרות שהצעד אינו מהווה פריצת דרך, הוא נתפס כ"מנוף לחץ" על המערב ועל הסוכנות, וזאת בזמן שוועדה משותפת של המועצה, משרד ההגנה ויחידה ייעודית ב"משמרות המהפכה" פועלת לאבטחת המתקנים הגרעיניים, לרבות תיאום ביקורי הפקחים עם הארגון האיראני לאנרגיה אטומית.
גורמים ביטחוניים אומרים כי המהלך של הפרלמנט מלמד על מגמה לחיזוק המרכיב הביטחוני בניהול התיק, מה שמקנה למועצה העליונה לביטחון לאומי השפעה רחבה יותר על מסלול המו״מ העתידי.
הוויכוח על סמכויות ניהול המו״מ אינו חדש. אף שהטקטיקות השתנו עם חילופי הממשלות, סמכות ההכרעה נשארה בידי המנהיג העליון עלי ח׳אמנאי, האוחז בהחלטה הסופית בענייני ביטחון לאומי ומדיניות חוץ , ובראשן התיק הגרעיני.
העברת הסמכויות הבולטת ביותר התרחשה ב־2013, בתקופת הנשיאות של חסן רוחאני, אז הועבר ניהול המו״מ למשרד החוץ.
עם זאת, המועצה העליונה נותרה "המטבח" שבו מתקבלות ההחלטות הסופיות, לפני אישורן בידי המנהיג העליון. הדבר העניק למשרד החוץ תפקיד מרכזי יותר במגעים עם גורמים בינלאומיים, אך לא שלל מהמועצה את סמכות ההכרעה.
חזרתו של עלי לאריג’אני לתפקיד מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי עוררה מחדש את הדיון, במיוחד לאחר תגובתו של שר החוץ עראקג’י ששלל את אפשרות הוצאת המשא ומתן מידיו, עראקג'י משמש כיום הנושא ונותן הבכיר של איראן במשא ומתן עם המערב בנושא הגרעין.
עלי לאריג’אני כיהן כמזכ״ל המועצה בין 2004 ל־2006 וכיהן אז גם כראש צוות המו״מ לנושא הגרעין, עד שהתפטר בשל מחלוקות עם הנשיא דאז מחמוד אחמדינג’אד, שאימץ קו נוקשה שהוביל להעברת התיק למועצת הביטחון של האו״ם ולקבלת שש החלטות נגדה שהוקפאו בהמשך בעקבות הסכם הגרעין בשנת 2015.
במרץ 2024 הופיעו סימנים לכך שהמנהיג העליון עלי ח'מינאי מעוניין להחזיר את התיק למוסדות הנתונים ישירות למרותו, כמו המועצה העליונה לביטחון לאומי.
רבים באיראן סבורים שמעמדו המוגבל של משרד החוץ לעומת המועצה העליונה לביטחון לאומי מקשה על ניהול המו״מ העקיף עם ארה״ב. הנשיא לשעבר רוחאני אף התלונן על כך, במיוחד בחצי השנה האחרונה לכהונתו השנייה, כאשר שיחות וינה עם ממשל ביידן כמעט והחיו את הסכם הגרעין , עד שנעצרו במרץ 2022 עם פרוץ המלחמה באוקראינה.
לדברי פרשנים איראניים, הניסיון מלמד כי פיצול ההכרעה בין גופים שונים פוגע ביכולתה של איראן להשיג פריצות דרך דיפלומטיות ברגעים קריטיים.
חזרתו של עלי לאריג’אני לתפקיד מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי עשויה להרגיע את מחנה התומכים במו״מ, בשל תרומתו לאישור הסכם הגרעין בשנת 2015 בעת שכיהן כיו״ר הפרלמנט. סירוב המועצה לאשר את מועמדותו לנשיאות ב־2021 וב־2024 יוחס, בין היתר, למחלוקותיו עם המחנה השמרני על רקע תמיכתו בהסכם.
ניסיונו במגעים, כולל כיו״ר פרלמנט במשך 12 שנה, עשוי לאפשר לו לתמרן בין לחצים פנימיים וחיצוניים ולהשפיע על קביעת האסטרטגיה במו״מ הבא.
עם זאת, יש באיראן החוששים כי הוא יחזור לקו שמרני שתואם את מדיניות המנהיג העליון, במיוחד נוכח היותו נציגו הישיר במועצה העליונה לביטחון לאומי.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הדיון סביב ניהול התיק הגרעיני משקף מאבקי כוח פנימיים יותר מאשר שאלות טכניות.
משרד החוץ האיראני מחזיק בניסיון דיפלומטי, אך ההכרעה נשארת בידי המועצה העליונה, תחת פיקוח המנהיג העליון עלי ח'מינאי. חזרתו של עלי לאריג’אני לזירת קבלת ההחלטות צפויה לחזק את ריכוז הסמכות ולגבש קו מו״מ אחיד , אך ייתכן שזה יגביל את מרחב התמרון הדיפלומטי בסוגיות רגישות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
