ישראל עדיין לא החליטה אם לאמץ את תוכנית "אמירות חברון" כתחליף חלקי לרש"פ באזור חברון לאחר שקבוצה של שיח'ים מחברון הודיעה על נכונותם לאמץ את תוכנית האמירויות באזור חברון ולהצטרף להסכמי אברהם.
גורמים מדיניים מסרו כי ראש הממשלה כינס בשבוע שעבר דיון ביטחוני בנושא בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר הכלכלה ניר ברקת, מתאם הפעולות בשטחים האלוף רסאן עליאן ונציגים מהשב"כ כדי לדון במשמעויות הביטחוניות, המדיניות והבינלאומיות של אימוץ התוכנית הזו.
הגורמים המדיניים מסרו כי הנושא נמצא בבדיקה ועדיין לא נפלה החלטה בנושא.
אבל, הרש"פ נתונה בלחץ גדול מהנושא הזה במיוחד לאחר שממשל טראמפ אסר על כניסתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס להיכנס לתחומי ארה"ב בסוף החודש כדי להשתתף בדיוני העצרת הכללית של האו"ם, ששם הוא תכנן להצהיר על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
מקור בכיר ברשות הפלסטינית אמר כבר ב-6 ביולי השנה על תוכנית "אמירות חברון" כי "מה שמתרחש הוא ניסיון ישראלי נוסף להחליש את הרשות הפלסטינית, באמצעות החייאת פרויקט ישן–חדש שמטרתו ליצור חלופה לאש"ף ולרשות. אבל זהו פרויקט שנגזר עליו להיכשל".
הוא הוסיף כי "זהו איננו הניסיון הראשון של ישראל, נעשו פניות ישירות לפוליטיקאים, לאנשי אקדמיה, לפעילים, לאנשי עסקים ולדת, ואף לבעלי תפקידים במועצות מקומיות , בניסיון לייצר מסגרות חלופיות לרש"פ, אבל כל זה לא היה יותר מאשר סערה בכוס מים".
אולם, בשטח, הרש"פ מנסה לעורר את אזור חברון כדי לפעול נגד יישום אפשרי של התוכנית, למרות שאזור חברון ידוע בתמיכתו בתנועת חמאס ולא ברש"פ.
מושל חברון מטעם הרש"פ ארגן ב-1 בספטמבר הפגנה של כ-100 שיח'ים ונכבדים בעיר חברון נגד רעיון "אמירות חברון".
נכבדי השבטים ומשפחות מחוז חברון התאספו מול בניין המושל, והכריזו פה אחד על התנגדותם לתכנית הידועה בשם "אמירות חברון".
הם נענו לקריאת המושל להתייצב מול "מזימה חשודה" זו ולמנוע שימוש בשמות המשפחות החברוניות לקידום התכנית.
לאחר נאומים נלהבים שהביעו התנגדות ותמיכה בזכויות העם הפלסטיני, פורסם גילוי דעת שעליו חתמו כלל שבטי העיר.
במסמך הודגש כי "אש"ף והנהגתו הלגיטימית, המיוצגת על ידי הנשיא מחמוד עבאס, היו ונשארו הנציג החוקי והבלעדי של העם הפלסטיני בכל מקום, וחברון הייתה ותישאר חלק בלתי נפרד מהמרקם הלאומי הפלסטיני".
הנכבדים הפלסטינים הכריזו בנוסף, כי הם מתנערים לחלוטין מכל אדם שישתתף או יתמוך בקידום המזימה הישראלית.
בתחילת השבוע פרסם מושל חברון הודעה בתגובה לדיון בלשכת ראש הממשלה נתניהו בנוגע להפרדת אזור חברון מהמרחב הלאומי והעברתו לניהול שבטי.
בהודעה נאמר כי "מי שמבקש להישען על שבטי חברון ככלי להנצחת הכיבוש , טועה, שכן חברון, על כל מרכיביה השבטיים והחברתיים, הביעה את עמדתה הברורה: 'פלסטין לפלסטינים ,כולל האדמה, ההיסטוריה והמורשת'. "
גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי בחירת חברון אינה מקרית, אלא המשך למדיניות ישראלית ותיקה שמטרתה לפרק את החברה הפלסטינית ולהפוך את הסמכות השלטונית לרשויות מקומיות מפוזרות , מה שמחזיר לתודעה את ניסיון "אגודות הכפרים" של ישראל, שנכשל בעקבות התנגדות עממית בשנות השמונים.
לדבריהם, מה שמתרחש בחברון איננו אירוע חולף אלא תחילתו של פרויקט אסטרטגי שמטרתו לחלק את הגדה המערבית ולהמיר את הרשות הפלסטינית מגוף מרכזי לרצף רשויות מקומיות מפוררות שאינן שונות במהותן מעיריות ומועצות כפריות.
גורם ביטחוני פלסטיני אומר כי המצב בחברון השתנה לגמרי אחרי הסכם פריסת הכוחות מחדש של צה"ל ב–1997.
ההסכם לא נשאר על כנו לאחר האינתיפאדה השנייה, ורוב שטחי Aשהיו אמורים להיות תחת שליטה ביטחונית פלסטינית, בוטלו בפועל.
כיום כל מחוז חברון , ששטחו 1,100 קמ"ר ומתגוררים בו כ–900 אלף תושבים, כמעט שליש מאוכלוסיית הגדה , נתון לשליטה ביטחונית מלאה של ישראל.
לטענת הגורם הביטחוני הפלסטיני, התוכנית להחליף את הרשות הפלסטינית בשבטים מקומיים בגדה המערבית, ובפרט בחברון, משתלבת באסטרטגיה קולוניאלית בעלת שורשים תלמודיים שמטרתה למנוע הקמת ישות מדינית פלסטינית עצמאית.
גורמים בכירים בהתיישבות היהודית פועלים בארה"ב, במקביל לבחינת הדרג המדיני בישראל את תוכנית "אמירות חברון", כדי לשכנע את ממשל טראמפ לאמץ את התוכנית הזו כפיילוט לקראת הרחבתה לכל חלקי יהודה ושומרון.
במקביל ראש הממשלה נתניהו מקיים דיונים על אפשרות החלת הריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון ובקעת הירדן כתגובה לכוונת יו"ר הרש"פ להכריז על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
מצבה של הרש"פ איננו טוב,גורמים בכירים בירושלים אומרים כי ראש הממשלה נתניהו רואה ברש"פ "אויב מסוכן לישראל".
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
