איראן ממשיכה לתמוך בחיזבאללה  ורואה בו "חומת מגן" מול ישראל

איראן ממשיכה לתמוך בחיזבאללה כעמוד התווך של "פרויקט ההתנגדות" שלה באזור, מספקת לו נשק וכספים, ומבהירה כי הארגון מהווה חומת מגן אסטרטגית מול ישראל, בעוד המדינה הלבנונית נותרת חלשה ואינה מצליחה לאכוף את "בלעדיות הנשק" בידה.

מזכ"ל חיזבאללה, נעים קסאם, הודיע ב-27 בספטמבר על סירוב ארגונו למסור את נשקו למדינה הלבנונית.

בטקס לציון שנה לחיסולו של מזכ"ל חזבאללה הקודם חסן נסראללה אמר השיח' קאסם: "לא נאפשר את פירוק הנשק שלנו מכיוון שאנו בעימות קיומי".

הוא טען כי "הסכנה הישראלית-אמריקנית על לבנון היא סכנה קיומית להתנגדות וללבנון".

קסאם הדגיש כי לבנון "מימשה את ההתחייבויות שלה לפי החלטה 1701, וכעת על ישראל לממש את שלה", ודחק בממשלה הלבנונית לסגת מהחלטתה על "בלעדיות הנשק בידי המדינה".

מזכ"ל חזבאללה טען בנאומו כי "חזבאללה התאושש מבחינה ג'יהאדיסטית והיום הוא מוכן לכל עימות עתידי".

הוא הוסיף כי ארגונו הצליח לשקם מאות אלפי בתים, ולנהל בהצלחה את הבחירות המקומיות, מה שמעיד על כוחו והשפעתו החברתית.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי איראן ,שהפסידה בחזית הבינלאומית במאמציה לבטל את החזרת הסנקציות במסגרת מנגנון הסנאפ-בק, ממשיכה לתמוף בארגון חזבאללה ולחזק אותו באמצעות העברת אמצעי לחימה וכספים ללבנון.

עלי לאריג'אני, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי באיראן, הגיע לביירות כדי להשתתף בטקס יום השנה למותו של חסן נצראללה.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הביקור של לאריג'אני בביירות מסמל את חידוש התמיכה המוחלטת של איראן בחזבאללה כארגון טרור חמוש וכעמוד התווך של מה שהיא מכנה "פרויקט ההתנגדות", מה שמסבך עוד יותר את המצב בלבנון ומעביר מסר ברור לכל העולם כי חיזבאללה אינו רק מרכיב פוליטי פנימי לבנוני, אלא המשך אסטרטגי למדיניותה האזורית של טהראן.

העמדה האיראנית הובעה בבירור על ידי המזכיר הכללי של המועצה לביטחון לאומי של איראן, במסגרת הביקור פגש לאריג'אני את יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, ולאחר מכן את ראש הממשלה נוואף סלאם, שהדגיש כי יחסים תקינים בין לבנון לאיראן צריכים להתבסס על כיבוד הדדי של ריבונות כל אחד מהצדדים ואי־התערבות בענייני הפנים.

במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר פגישתו עם ברי, כינה לאריג'אני את חיזבאללה "מבצר העם הלבנוני" והוסיף: "כל התפתחות פוליטית שתסייע לעם הלבנוני היא מבורכת", וציין כי "ההתנגדות מהווה הון עצום לאומה האסלאמית, ובמיוחד חיזבאללה, שמייצג חומת מגן איתנה מול ישראל".

לאריג'אני הביע תמיכה ביוזמה של השיח' נעים קאסם להתקרב לסעודיה, מנהיגת העולם הסוני, והדגיש כי איראן "חפצה במדינות אזוריות חזקות ועצמאיות מול המזימות הישראליות. על מדינות האזור לשתף פעולה באופן הדוק ולהתגבר על כל המחלוקות", במטרה להדגיש את הצורך בתיאום הגזרות של בעלי ברית טהראן, בראשם חיזבאללה.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי איראן מחזקת שוב את חזבאללה לאחר המלחמה לקראת היערכותה לסבב לחימה שני אפשרי מול ישראל וארה"ב.

להערכתם, החזרת הסנקציות על איראן במסגרת מנגנון הסנאפ בק תחזק את הקו הניצי בהנהגה האיראנית שמחפשת להחזיר את כבודה, איראן כבר החלה לשקם את מתקני ייצור הטילים הבליסטיים שנהרסו על ידי ישראל במהלך מלחמת 12 הימים ולשקם את מערך ההגנה האווירית שלה בעזרת סין ורוסיה.

מבחינת איראן,חיזבאללה הוא קו ההגנה הראשון והעיקרי של איראן,הוא אינו משמש כקלף מיקוח במשא ומתן עם המערב, , אלא מציג את עצמו ולוחמיו כחיילים בצבא "וויליאת אלפקיה" וחלק בלתי נפרד מ"משמרות המהפכה" האיראניים.

לכן, איראן רואה בחזבאללה חלק מכוחה הצבאי ומוכנה לעשות כל שנדרש כדי לספק לו נשק וכסף, כדי שיוכל לשקם את כוחו לאחר ההפסדים במלחמה האחרונה עם ישראל.

תמיכת איראן בחיזבאללה אינה נובעת מאינטרס לבנוני, אלא מהאסטרטגיה האיראנית האזורית, שממקמת את הארגון בלב פרויקט ההתפשטות שלה באזור.

נאומו של לאריג'אני משקף את המגמה האיראנית הנחרצת לשמירה והגנה על חיזבאללה יותר מאי פעם.

לדברי הגורמים הביטחוניים, ביקורו של עלי לאריג'אני בביירות והנאום שנשא חושפים את חולשתם של נשיא לבנון ג'וזף עון והממשלה הלבנונית בראשות נוואף סלאם, איראן ממשיכה לנהוג בלבנון כבתוך שלה ומראה לכל העולם כי המדינה הלבנונית היא חלשה ואיננה יכולה לפרק את חזבאללה מנשקו ולכפות את סמכותה על כל שטח המדינה.

חזבאללה ממשיך לצפצף על ממשלת לבנון ואינו מפגין סימנים כי הוא פתוח לאפשרות משא ומתן על פירוק נשקו, ממשל טראמפ מבין היטב את המצב  וכרגע איננו נוקט בשום צעדים נגד ממשלת לבנון, נראה כי ישראל תמשיך לעשות בעצמה את העבודה ולפרק באמצעות הפצצות אוויריות את חזבאללה מנשקו.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי