על פי גורמים ביטחוניים בכירים בישראל, ההנהגה האיראנית בלחץ מהאיומים שהשמיע אתמול הנשיא טראמפ במהלך פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו, לדבריהם התמיכה העקרונית של טראמפ בהנחתת מכה צבאית על פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ומכה צבאית מיידית על אתרי הגרעין אם ינסו לשקמם הלחיצה את את משטר ההיאתולות.
טראמפ התייחס אתמול במסיבת עיתונאים מאולתרת עם ראש הממשלה נתניהו לפרוייקט הטילים האיראני ואמר:" אני שומע שאיראן מנסה להתחמש מחדש, ואם הם ינסו נצטרך להכות בהם,מקווה שלא, אם הם ימשיכו בתוכנית הטילים-כן, אם בתוכנית הגרעין-מהר".
עלי שמחאני, יועצו של המנהיג העליון של איראן הגיב על דברי טראמפ ואמר כי "את יכולות הטילים וההגנה של איראן לא ניתן להכניע והן לא דורשות אישור, כל תוקפנות תיענה כתגובה קשה ומיידית שתעלה על דימיון מתכנניה".
הגורמים הביטחוניים מעריכים כי איראן מפרשת את דברי טראמפ כמתן "אור ירוק" עקרוני לישראל לתקיפה באיראן והיא תאיץ כעת עוד יותר את קצב החימוש של שלוחותיה באזור, של החות'ים בתימן, חזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה כדי להיערך לתקיפה ישראלית אפשרית בקרוב.
דבריו של הנשיא טראמפ נאמרו בעוד איראן מתמודדת עם משבר כלכלי פנימי חריף, באיראן פרצו מחאות לאחר פיחות במטבע ועלייה באינפלציה, ראש הבנק המרכזי של איראן, מוחמד רזא פארזין, התפטר על רקע ההפגנות הגדולות שפרצו לאחר שהמטבע האיראני צנח לשפל חסר תקדים מול הדולר האמריקני.
את ההפגנות הגדולות במדינה ,מאז המחאה בשנת 2022 על מותה של הצעירה מהסא אמיני, מובילים סוחרים ובעלי עסקים שמילאו תפקיד מכריע במהפכה האסלאמית בשנת 1979.
עיקר המחאה הוא בבירה טהראן וגם באיספהאן ושיראז.
סוחרים בבזארים סגרו חנויות ויצאו לרחובות במחאות על חוסר היכולת לנהל עסק, התנודתיות הכלכלית והאינפלציה. סרטונים ברשתות החברתיות הראו אזרחים צועקים “כולנו יחד!” ומוחים על השחיתות והאי‑יציבות הכלכלית.
המשבר הכלכלי נגרם משילוב של סנקציות מחודשות, ירידת מחירי הנפט, חוסר יציבות בשוק העבודה ועלויות מחיה גוברות, והפך לנקודת חיכוך בין המשטר לבין הרחוב.
את הביטוי למצוקה הגוברת של המשטר האיראני נתן נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, הוא הצהיר ב-27 בדצמבר כי המדינה נמצאת במצב מלחמה כוללת עם ארצות הברית, ישראל ואירופה, והדגיש כי צבא איראן חזק יותר מבעבר ומוכן ללמד "לקח חמור יותר" את מי שיפגע במדינה.
שר החוץ האיראני עבאס עראקג'י הזהיר ב-25 בדצמבר מפני “מזימה חדשה” שמובילים אויבי איראן על ידי יצירת לחץ כלכלי והגברת חוסר שביעות הרצון החברתית, והדגיש כי הפתרון נעוץ ביכולת המדינה למצות את כל המשאבים הפנימיים והדיפלומטיים לפני שהמדינה תיכנע ללחצים חיצוניים.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ירידת ערך המטבע האיראני והאינפלציה הגבוהה יוצרות פוטנציאל גבוה להתססה חברתית, שמזכירה את גל המחאות של השנים האחרונות.
למרות שההפגנות הנוכחיות ממוקדות בנושא הכלכלי, הן עשויות להוות זרז לפגיעה במעמדו של המשטר, במיוחד כשהן מצטרפות להתרסקות הכלכלית שמגביל את יכולת המדינה לספק שירותים בסיסיים ולהגן על יציבות הפנים.
המשטר האיראני עומד בפני קושי כפול, מצד אחד עליו להתמודד עם הלחץ הכלכלי והחברתי הפנימי, ומצד שני עם איומים חיצוניים מצד ישראל וארצות הברית.
אולם, הניסיון הישראלי-אמריקני לפגוע ביכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן, במהלך מלחמת 12 הימים, הוכיח כי היכולות הצבאיות של איראן, אף שהפכו למוגבלות, עדיין קיימות ומייצרות פוטנציאל תגובה צבאית נרחב.
גורמי הביטחון בישראל מעריכים כי המשבר הכלכלי והמחאות הפיננסיות משפיעים לא רק על השוק הפנימי אלא גם על האסטרטגיה הביטחונית והדיפלומטית של איראן.
הלחץ פנימי גובר עלול לצמצם את חופש הפעולה הצבאי של איראן, שכן המשטר ייאלץ למקד משאבים בשמירה על סדר פנימי והביטחון הציבורי.
איראן שואפת לשדר חוזק מול יריביה החיצוניים, אך נדרשת לאזן זאת מול לחץ פנימי גובר, כל פעולה צבאית משמעותית נגדה או סנקציות חדשות שיוטלו עליהף עלולות להצית מחאות נוספות ברחובות וליצור מעגל סיכון פוליטי וכלכלי מורכב למשטר ההיאתולות.
ההישרדות הפוליטית של המשטר האיראני תלויה ביכולתו לנהל במקביל את המשברים הפנימיים והחיצוניים, מבלי לאבד שליטה על הרחוב או לשדר חולשה מול יריביו.
איראן חוששת שהנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו ינסו לנצל את המומנטום ויסכמו בחשאי להגביר את הלחץ על איראן כדי להבהיר למנהיג העליון עלי ח'מינאי כי המשבר הפנימי והלחץ החיצוני מחייבים שינוי מדיניות , בעיקר בתחום הגרעין, ייצור הטילים הבליסטיים והפעילות הצבאית במזרח התיכון, וינסו לנצל את התסיסה הפנימית כדי לערער את יציבות המשטר.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
