גל המחאות באיראן הולך ומתרחב, על רקע החרפה מתמשכת במשבר הכלכלי, קריסת המטבע המקומי והתגברות האיומים הביטחוניים מצד ארצות הברית וישראל.
מה שהחל כהתפרצות מחאה נקודתית בשווקים המסחריים של טהראן, הפך בתוך ימים למוקד תסיסה רחב היקף, הכולל אוניברסיטאות, ערים מרכזיות ופריפריאליות וכל זאת בצל אזהרות פומביות מפני תקיפה צבאית אפשרית של ישראל וארה"ב על יעדים אסטרטגיים באיראן כמו מתקני ייצור טילים בליסטיים ואתרי גרעין חדשים.
בימים האחרונים נרשמו בטהראן הפגנות בהובלת סוחרים ובעלי חנויות, במחאה על הצניחה ההיסטורית בערכו של הריאל האיראני מול הדולר. סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות תיעדו את כוחות הביטחון שהשתמשו בגז מדמיע לפיזור מפגינים שקראו סיסמאות נגד המשטר.
במקביל, התרחבה המחאה גם אל האוניברסיטאות. כלי תקשורת באיראן דיווחו על הפגנות סטודנטים במספר מוסדות אקדמיים בטהראן ובאיספהאן, לצד התכנסויות מחאה בכרמאנשאה, שיראז, יזד, המדאן ואראכ. בעיר משהד נרשמה נוכחות ביטחונית מוגברת, מה שמעיד על חשש השלטונות מהתפשטות נוספת של המחאה.
הממשלה בטהראן מנסה לשדר מסר של הכלה והרגעה. הנשיא מסעוד פזשכיאן הודיע כי הנחה את שר הפנים להאזין ל״דרישות הלגיטימיות״ של המפגינים, וקרא לנהל את המשבר באמצעות דיאלוג. עם זאת, בכירים אחרים במשטר נקטו קו תקיף יותר.
יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף הזהיר מפני ניסיונות ״לנצל את המחאות״, ורמז לגורמים עוינים מבחוץ.
גם ראש הרשות השופטת, ע׳ולאם חוסיין מוחסני אג׳עי, הזהיר את מי שכינה ״ספקולנטי שוק המטבע״ והבהיר כי המדינה תפעל נגדם בנחישות ובאמצעים חוקיים.
ברקע הדברים דווח כי נגיד הבנק המרכזי, מוחמד רזא פרזין, הגיש את התפטרותו, וכי שר הכלכלה לשעבר עבד א־נאצר חמתי מונה לתפקיד , מהלך המעיד על חוסר היציבות בצמרת הכלכלית ועל ניסיון לכבות את האש הציבורית באמצעות חילופי גברי.
לדברי פאטמה מקסודי, דוברת הוועדה הכלכלית בפרלמנט, תנודות השוק אינן תוצאה כלכלית גרידא אלא מושפעות עמוקות מהאווירה הפוליטית ומהשיח סביב אפשרות של מלחמה. ״די בכך שטראמפ יאמר לנתניהו: בוא נשתה קפה כדי ששערי המטבעות יזנקו בפתאומיות״, אמרה בראיון לסוכנות הידיעות "אירנא".
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי האיום החיצוני של ישראל וארה"ב בתקיפת איראן מעצים את הלחץ הפנימי ברפובליקה האסלאמית.
המחאה הכלכלית מתרחשת במקביל להסלמה חדה בשיח הביטחוני. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הזהיר כי תגובת ארצו לכל תקיפה תהיה ״קשה ומרתיעה״, בתגובה ישירה לאיומים שהשמיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ולפיהם וושינגטון עשויה לתמוך ב״מכה גדולה נוספת״ נגד איראן אם תשוב לפתח את תוכניות הטילים הבליסטיים או הנשק הגרעיני.
ראש הממשלה נתניהו התייחס ב-30 בדצמבר ברשת "פוקס ניוז" לאפשרות שישראל תתקוף באיראן ואמר"איראן עושה ניסויים לשיגור טילים לישראל,אני מקווה שלא יעשו את הטעות הזאת, אנחנו לא מחפשים הסלמה, אני מקווה שהם גם לא".
בצד האיראני נשמעים גם קולות תקיפים נוספים. עלי שמח'אני, יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, הבהיר כי כל תוקפנות תיענה ב״תגובה חריפה״, והדגיש כי היכולות הטיליות וההגנתיות של איראן אינן ניתנות לריסון.
מנגד, שר החוץ עבאס עראקצ'י מנסה להשאיר פתח לדיפלומטיה. במאמר שפרסם בעיתון ״גרדיאן״ ב-29 בדצמבר הוא טען כי חידוש המשא ומתן הגרעיני הוא האפשרות הטובה ביותר, וקרא לטראמפ להתעלם מהאזהרות הישראליות.
לדבריו, טהראן פתוחה למו״מ כל עוד אין משמעותו כניעה, והסרת הסנקציות תידרש כמרכיב מהותי בכל תהליך מדיני.
כך, בעוד הרחובות והקמפוסים באיראן ממשיכים לתסוס, מוצאת עצמה הנהגת הרפובליקה האסלאמית לכודה בין זעם ציבורי גובר, משבר כלכלי עמוק ואיום ביטחוני חיצוני, זהו שילוב נפיץ שמעמיד את המשטר בפני אחד המבחנים המורכבים ביותר שידע בשנים האחרונות.
עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים העוקבים אחר הנעשה באיראן מעריכים כי המשטר האיראני עדיין רחוק מקריסה בעקבות גל המחאה שפרץ ועדיין לא מסכן את המשטר בטווח הזמן הקרוב, תהליך כזה של מחאה עממית נגד שלטון דיקטטורי לוקח כמה חודשים עד שהוא תופס תאוצה וצובר מסה קריטית שמסכנת את השלטון, כוחות הביטחון האיראניים עדיין נאמנים לשלטון ולא הצטרפו למפגינים, כך מעריך גורם ביטחוני בכיר.
לדברי הגורמים הביטחוניים, המשטר האיראני מנוסה מאוד בדיכוי העם האיראני בדרכים שונות ומגוונות וידע בעבר להתמודד עם גלי מחאה גדולים יותר וממושכים, לכך צריך להוסיף את העובדה כי באיראן אין אופוזיציה מאורגנת שיכולה להחליף את השלטון או בקיעים בתוך צמרת השלטון שמהם יצמח מנהיג או גנרל שיפיל את עלי ח'מינאי, רוב הצמרת הצבאית הותיקה של "משמרות המהפכה" חוסלה על ידי ישראל בקיץ האחרון.
לא מן הנמנע, שהמנהיג העליון עלי ח'מינאי יחפש שעיר לעזאזל להגיש כקורבן לרחוב האיראני כדי לנסות ולהרגיע את גל המחאה, ידיח את נשיא איראן מסעוד פזשכיאן או יאלצו להתפטר ויטיל עליו את האחריות לניהול הכושל של הכלכלה האיראנית.
כל עוד המנהיג העליון עלי ח'מינאי שולט בכוחות הביטחון שלו קשה יהיה למפגינים להפיל את השלטון, המשטר האיראני מכיל בינתיים את גל המחאה, שלא התפשט עדיין לכל רחבי איראן, והוא עלול לחפש דרכים להאשים את ישראל במתרחש ולנסות להסיט את הזעם לעברה ולעבר ארה"ב ואירופה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
