האם חיזבאללה במעבר להפוך לארגון פוליטי?

התפטרות בכיר חזבאללה וופיק צפא, חיזוק הדרג הפוליטי וצמצום מנגנונים ביטחוניים שנויים במחלוקת מצביעים על ניסיון של המזכ"ל נעים קאסם לעצב מחדש את הארגון לאחר המלחמה.גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למרות שהשינויים מצביעים על חיזוק הדרג הפוליטי וצמצום מוקדי כוח ביטחוניים עצמאיים בארגון הטרור, מדובר בשינוי טקטי בלבד.

פרשנים לבנוניים אומרים כי התפטרותו מתפקידו לפני כמה ימים של וופיק צפא, ראש יחידת הקישור והתיאום בחיזבאללה, אינה אירוע נקודתי אלא משקפת תהליך עומק של רה-ארגון פנימי בארגון.

וופיק צפא נדחק הצידה ובחר להתפטר בסוף השבוע שעבר בעקבות ההחלטה של מזכ"ל הארגון נעים קאסם להחליפו,הדחתו של וופיק צפא, שנכלל ברשימות הסנקציות האמריקניות ושמו נקשר לאיומים על מערכת המשפט הלבנונית בפרשת פיצוץ נמל ביירות, נתפסת גם כמסר של חזבאללה כלפי וושינגטון.

את וופיק צפא יחליף בתפקידו חוסיין עבדאללה, מקורבו של השיח' נעים קאסם, מי שהיה האחראי על הביטחון בדרום לבנון מטעם חזבאללה.

השיח' נעים קאסם מבקש להראות כי הוא מצמצם את השפעתם של מנגנונים ביטחוניים שנויים במחלוקת, ומוכן להציג פנים פוליטיות יותר.

לפי הערכות במערכת הפוליטית בלבנון, חיזבאללה מנסה להסתגל למציאות חדשה, שבה יידרש להתמודד עם דרישות בינלאומיות בנוגע לעיקרון "בלעדיות הנשק בידי המדינה." המהלך הנוכחי נתפס כצעד ראשון בכיוון זה, אם כי לא ברור עד כמה הוא עמוק ומהותי.

לדברי כמה פרשנים בעולם הערבי,מדובר במהלך שמטרתו לבסס את סמכותו של המזכ״ל החדש הבלתי כריזמטי, השייח׳ נעים קאסם, ולרכז בידיו את מוקדי קבלת ההחלטות, לאחר המכות הקשות שספג הארגון במלחמתו האחרונה עם ישראל.

בחודשים האחרונים, בעקבות המלחמה נגד חזבאללה בלבנון שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בנובמבר 2024, נהרגו , על פי הנתונים של ממשלת לבנון,למעלה מ-4,000 בני אדם ונפצעו כ-17,000 נוספים.

בכירים בארגון, כמו מזכ״לו ההיסטורי חסן נסראללה ומחליפו השייח׳ האשם צאפי א־דין,חוסלו על ידי ישראל, מה שיצר צורך מיידי בהגדרה מחדש של מוקדי הכוח בארגון.

על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית,השיח' נעים קאסם פועל לחיזוק שליטתו במנגנוני הארגון באמצעות קישור כל המוסדות למזכירות הכללית בראשותו. המגמה החדשה היא לרכז את מוקדי ההשפעה תחת המזכ״ל ולהקטין את העצמאות של מוקדי הכוח השונים.

אחד המאפיינים המרכזיים הוא חיזוק מעמד האנשים העוסקים בפוליטיקה על חשבון אנשי הדת ואנשי הביטחון של הארגון.

מוחמד רעד, ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, צפוי להתמנות לסגן המזכ״ל, בעוד שהשר לשעבר מוחמד פניש יעמוד בראש המועצה המבצעת של הארגון,שהינה למעשה "הממשלה" של חזבאללה, ואילו חסן פדלאללה צפוי לעמוד בראש הסיעה הפרלמנטרית של חזבאללה בפרלמנט.

יחידת הקישור והתיאום של חזבאללה שבראשה עמד וופיק צפא, גיסו של חסן נצראללה, מילאה תפקידים ביטחוניים ופוליטיים נרחבים שכללו שליטה בנמל התעופה ביירות ובנמל הימי שלה, ניהול סכסוכים, קשרים עם גורמים פוליטיים, טיפול בעצורים ומגעים דיפלומטיים.

תחת ההנהגה החדשה הוגדר מחדש תפקידה של היחידה, שמתרכזת כיום רק בהיבטים הביטחוניים והטכניים, בעוד כל פעילות פוליטית או תקשורתית רוכזה בידי המזכ״ל וצוותו הקרוב.

פרשנים בלבנון טוענים כי התמונה הכוללת של השינויים שעושה מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם מצביעה על מעבר הדרגתי ממנהיגות דתית למנהיגות פוליטית. דמויות כגון מוחמד רעד ומוחמד פניש קמאטי מקבלות תפקידים מרכזיים, בעוד אנשי הדת השיעית שכיכבו בעבר בשורות ההנהגה נדחקים לתפקידים זוטרים, גם מערך התקשורת רוכז תחת הנהלה מרכזית אחת, בפיקוח איברהים מוסאווי, במטרה לאחד את המסרים ולשלוט בהופעות התקשורתיות.

לטענת פרשנים המקורבים לחזבאללה, ההתפטרות של וופיק צפא מתפקידו משדרת מסר ברור לארה״ב ולקהילה הבינלאומית כי חיזבאללה מצמצם את השפעתם של מנגנונים ביטחוניים שנויים במחלוקת, ומוכן להציג פנים פוליטיות יותר, תוך ניסיון להתאים את עצמו לדרישות בינלאומיות, לרבות סוגיית בלעדיות הנשק בידי המדינה הלבנונית.

הצעד נועד גם להקל על השיחות בין ארצות הברית ולבנון, ולהציג את הארגון כגוף פוליטי בעל אופי אזרחי, המתפקד במסגרת מוסדות המדינה.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מטילים ספק רב במגמת השינויים הארגוניים האחרונים שמבססים את מעמדו של השיח' נעים קאסם, לדבריהם, למרות שהשינויים מצביעים על חיזוק הדרג הפוליטי וצמצום מוקדי כוח ביטחוניים עצמאיים מדובר בשינוי טקטי בלבד.

לדבריהם,השיח' נעים קאסם לא יעשה שום שינוי מהותי בארגון ללא אישורה של פטרוניתו איראן, במיוחד כשאפשרות המלחמה האזורית עדיין נמצאת על הפרק.

להערכתם,חזבאללה מנסה לשפר את תדמיתו ולחזק את הקשר עם ממשלת לבנון באמצעות השינויים האלה, חזזבאללה לא יוותר על ה-DNA שלו כ"ארגון התנגדות" ולא יסכים לוותר על נשקו, ייתכן שהוא מנסה ליצור תדמית מתונה כדי שיוכל לשלב את עצמו במערכת הפוליטית הלבנונית ביתר קלות.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי