גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המשטר האיראני נמצא בעמדה רגישה במיוחד, כל כניעה לתכתיבי המו"מ האמריקני עלולה לפגוע בסמכותו, בעוד התגרות יתר מצידו בארה"ב עלולה להוביל למתקפה צבאית אמריקנית ולהחמרת המתיחות הפנימית באיראן.
האיראנים חוששים מהטלת סנקציות אמריקניות נוספות על הכלכלה שלהם והם מנסים לשדר אופטימיות לגבי המשא ומתן בעומאן כדי ליצור מצג חיובי במגמה להעניק ביטחון כלכלי לשוק המקומי, הצגת התנהלות אופטימית בשיחות מול ארה"ב מחזקת את ערך הריאל.
איראן ומדינות ערב עוקבות בעניין רב אחרי הפגישה הצפויה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ.
למרות ההצהרות האופטימיות של הנשיא טראמפ וההנהגה האיראנית אחרי סבב השיחות הראשון בעומאן, רמת האמון ההדדי בין שני הצדדים נמוכה מאוד.
החשש האיראני והערבי הוא שראש הממשלה נתניהו יצליח לשכנע את הנשיא טראמפ שלא ללכת להסכם עם איראן אלא לממש את האופציה הצבאית הוא גדול,עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי צמרת "משמרות המהפכה" סבורה שאיראן יכולה לספוג ולהכיל מכה צבאית אמריקנית וכי מכה כזו לא תמוטט את המשטר, לדבריהם לא ניתן למוטט את המשטר בהתקפות אוויריות.
לעומת זאת, בכירי "משמרות המהפכה" סבורים כי כניעה לתכתיבי ארה"ב בנושא הגרעין, הטילים הבליסטיים והשלוחות במזרח התיכון, תחליש מאוד את מעמדה של איראן ותנטרל אותה מיכולותיה הצבאיות והמדיניות, בתרחיש כזה, המשטר ייחלש מאוד ויש חשש להמשך קיומו לאורך זמן, זאת מעבר להשפלה והפגיעה בכבוד הלאומי של איראן.
מעצרים בקרב המחנה הרפורמיסטי
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, המשטר האיראני פתח בגל מעצרים בקרב פעילי המחנה הרפורמיסטי מחשש שארה"ב מנסה לגייס אותם כדי שיהוו הנהגה חליפית להנהגה הנוכחית של ההיאתולות במקרה שהיא תחוסל על יד ארה"ב וישראל.
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית, הרשויות באיראן הרחיבו בימים האחרונים את גל המעצרים נגד פעילים ודמויות בולטות במחנה הרפורמיסטי, בהם ראשי מפלגות, חברי פרלמנט לשעבר ואנשי ציבור, בעקבות עמדותיהם ביחס לגל המחאה האחרון.
בין העצורים והנחקרים נמנים בכירים ב״חזית הרפורמות״, בהם אאזַר מנסורי, ג׳וואד אמאם, עלי שכוּרי־ראד ודמויות המקורבות למיר חוסיין מוסאווי.
על פי גורמי שלטון וכלי תקשורת המזוהים עם "משמרות המהפכה", החשדות כוללים פגיעה בלכידות הלאומית, שיתוף פעולה עם ״אויבים חיצוניים״ ובראשם ארצות הברית וישראל, וניסיון לערער את יציבות המשטר.
נטען כי חלק מהפעילים היו מעורבים ביוזמות פוליטיות חשאיות, בהן רעיון להקמת ״חזית הצלה לאיראן״ ואף דיונים פנימיים על צמצום סמכויות המנהיג העליון.
המעצרים מתבצעים על רקע הידוק האחיזה הביטחונית של המשטר לאחר גל מחאות רחב שהחל במחאה כלכלית והפך לאתגר פוליטי חריף, אותו מגדירות הרשויות כניסיון הפיכה בגיבוי חיצוני. מנגד, מפלגות וגורמים רפורמיסטיים מזהירים כי הצעדים הביטחוניים מעמיקים את הקרע הפוליטי והחברתי, מחלישים את האמון הציבורי ומחריפים את המשבר הפנימי באיראן.
ההחלטה הסופית האם ללכת למלחמה או להיכנע במשא ומתן נתונה בידיו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי, אבל הסימנים אינם מבשרים טובות,שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י הדגיש בתחילת השבוע כי ארצו לא תוותר על העשרת האורניום "גם אם תיכפה עלינו מלחמה" עם ארה"ב שממשיכה לרכז כוחות צבאיים באזור.
בהתייחסו לריכוז הכוחות האמריקני באזור, הדגיש עראקצ׳י כי "הריכוז הצבאי שלהם באזור אינו מפחיד אותנו", זאת לאחר ביקורו של השליח האמריקני סטיב ויטקוף על נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" הנמצאת במפרץ.
המשטר האיראני אינו נותן אמון בעמדות הצד האמריקני במשא ומתן, לכן, הוכנסו הכוחות המזוינים של איראן, במקביל לשיחות בעומאן, למצב של כוננות עליונה של מאה אחוז, כדי שטהראן תוכל, אם תחזור ההטעיה האמריקנית במשא ומתן, כפי שהיה לפני מלחמת 12 הימים בקיץ שעבר, "להגיב בתגובה רחבה וקשה נגד התוקפן".
חוסר האמון בטראמפ הביא למעשה להגברת הערנות של איראן, לאחר שהבינה כי אי אפשר לסמוך על עמדותיו והבטחותיו, ואי אפשר לתלות תקוות בדבקותו בקיום התחייבויותיו בהסכמים עם מדינות אחרות.
העיתון "ג׳ואן", המזוהה עם "משמרות המהפכה", הגן במאמר מאת ע׳ולאם רזא צאדקיאן שפורסם בתחילת השבוע,על עצם קבלת העיקרון של משא ומתן עם ארצות הברית.
אולם,הוא קבע כי אין "שמץ של תקווה" להצלחת השיחות, והוסיף: "אנו יודעים מהידע ומהניסיון שאמריקה רוצה שניכנע לחלוטין".
בעוד שהעמדה האיראנית ברורה ביחס למשבר הנוכחי ואפשרות העימות הצבאי עם ארה"ב, הזירה הערבית מפוצלת מאחורי הקלעים למרות שרשמית היא נראית מאוחדת כביכול נגד אופציית המלחמה.
פרשנים בעולם הערבי טוענים כי ישנן מדינות ערביות שרוצות שאיראן תחטוף מכה צבאית חזקה שתנטרל את כוחה הצבאי ותביא בהמשך להפלת המשטר שמאיים על מדינות המפרץ.
דוגמא בולטת לכך הינה סעודיה, מנהיגת העולם הסוני, אשר רשמית מתנגדת לתקיפה אמריקנית באיראן, אולם, שר ההגנה שלה, ח'אלד בן סלמאן, אמר בשיחות פנימיות עם בכירי הממשל בעת שביקר באחרונה בוושינגטון כי "אם הנשיא טראמפ לא יפציץ באיראן, המשטר האיראני יתחזק".
לטענת כמה מהפרשנים הערבים,הצהרות ועמדות שונות בעולם הערבי כלפי איראן ותפקידה האזורי מעידות על כך שמערכת קבלת ההחלטות עדיין מפורקת ואינה מבוססת על ראייה ערבית כוללת.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
