גורמים מדיניים בכירים אומרים כי לקראת פתיחת הסבב השני של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בג'נבה היום, מנסה משטר ההיאתולות לרכך את הממשל האמריקני באמצעות פיתויים כלכליים.
שעות ספורות לפני סבב המשא ומתן החדש אמר סגן שר החוץ האיראני לעניינים כלכליים, חמיד קנברי, כי ארצו חותרת להסכם גרעיני עם ארצות הברית שיניב תועלות כלכליות לשני הצדדים. לדבריו, השיחות עשויות לכלול הזדמנויות להשקעות אמריקניות בתחומי האנרגיה והכרייה.
סוכנות הידיעות האיראנית ״פארס״ ציטטה את קנברי באומרו כי כדי להבטיח את יציבות ההסכם לאורך זמן, יש הכרח שגם ארצות הברית תפיק ממנו תועלת בתחומים בעלי תשואה כלכלית גבוהה ומהירה. הוא הוסיף כי המגעים עוסקים גם באינטרסים משותפים בשדות נפט וגז, בשדות משותפים, בהשקעות בתחום הכרייה ואף ברכישת מטוסים. עוד ציין כי הסכם הגרעין משנת 2015 עם המעצמות לא כלל כל אינטרס כלכלי לארצות הברית.
במקביל אמר סגן שר חוץ נוסף, מג׳יד תכת־רואנג׳י, בריאיון לרשת BBC כי איראן מוכנה לשקול ויתורים במסגרת הסכם גרעיני בתמורה להסרת הסנקציות. לדבריו, הכדור מצוי כעת במגרשה של ארצות הברית כדי להוכיח את רצינותה בהשגת הסכם.
עומאן תשמש מתווכת גם בשיחות בז׳נבה, כך דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית של איראן, אירנ״א. את איראן ייצג שר החוץ עבאס עראקג'י ואת ארה"ב צפויים לייצג השליחים סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר.
הפעם צפויים הצדדים למשא ומתן ממשי על סוגיית הגרעין, כאשר האיראנים ממשיכים לפסול מראש כל שיח על סוגיות התמיכה בטרור באמצעות השלוחות שלהם, הטילים הבליסטיים והיחס למפגינים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר אמש בשיחה עם כתבים כי הוא יהיה מעורב בעקיפין במגעים עם איראן והוסיף כי טהראן "רוצה להגיע להסכם".
במקביל לחידוש השיחות,צבא ארה"ב ממשיך בתגבור משמעותי של נכסיו האוויריים והימיים במזרח התיכון לקראת השיחות בז'נבה, רשת CNN דיווחה כי הזזת הכוחות והכלים נועדה גם כדי להרתיע את איראן וגם כדי להפעילם במקרה שהשיחות ייכשלו.
לפי הדיווח, ובהתבסס על מקורות שבקיאים בתנועת הכוחות, נכסים של חיל האוויר האמריקני שמוצבים בבריטניה, כולל מטוסי תדלוק ומטוסי קרב, מוקמו מחדש קרוב יותר למזרח התיכון.
רשת סי. בי.אס דיווחה שלשום כי הנשיא דונלד טראמפ אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך פגישה שנערכה בפלורידה בדצמבר האחרון כי יתמוך בתקיפות ישראליות נגד תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן אם וושינגטון וטהראן לא יגיעו להסכם.
נתניהו הדגיש שלשום כי כל הסכם חייב לכלול הוצאת כלל האורניום המועשר מאיראן ופירוק יכולות ההעשרה שלה. בנאום שנשא בירושלים אמר כי ההסכם צריך לכלול כמה מרכיבים, הראשון הוא העברת כל האורניום המועשר מחוץ לאיראן, השני הוא שלילת כל יכולת העשרה באמצעות פירוק הציוד והתשתיות המאפשרים זאת, והשלישי הוא טיפול בסוגיית הטילים הבליסטיים.
גורמים מדינים בכירים בירושלים מעריכים כי הסיכוי להגיע להסכם בין ארה"ב לאיראן הוא נמוך ביותר נוכח הפערים העמוקים בין שני הצדדים.
לדבריהם, ארה"ב ממשיכה במדיניות של מה שניתן לכנות ״משא ומתן חמוש״.
מחד גיסא, היא מתעקשת על המשך השיחות, ומאידך גיסא מגבירה בהדרגה את היערכותה הצבאית באזור, שנועדה בראש ובראשונה להפעיל לחץ על איראן לקבל את דרישותיה, וגם להיערך לאפשרות של פעולה צבאית נרחבת אם השיחות ייכשלו.
הנשיא דונלד טראמפ שב ואיים השבוע כי ״דברים רעים יקרו״ אם טהראן לא תחתום על הסכם.
גורם מדיני בכיר אומר כי לא מן הנמנע כי סבב השיחות בג'נבה הוא "סבב ההזדמנות האחרונה" להגיע להסכם שימנע תקיפה צבאית של איראן, לכן ישראל מגבירה את ההיערכות הצבאית להסלמה.
ההערכה של גורמים ביטחוניים בכירים היא כי גחלת המחאה באיראן לא כבתה וכי המפגינים באיראן מחכים לתקיפה האמריקנית כדי לשוב לרחובות.
מה צפוי בשיחות בג'נבה?
בסוגיה הגרעינית עומדת ארה"ב על דרישה לאפס העשרת אורניום, כפי שאישר טראמפ בהתבטאויותיו האחרונות, וכן על הוצאת מלאי האורניום המועשר ברמה גבוהה משטח איראן.
בריאיון לרשת פוקס ניוז לפני כמה ימים ציין הנשיא טראמפ כי כל הסכם חייב לכלול גם את תוכנית הטילים הבליסטיים ו״כל הסוגיות האחרות״, עמדה הקרובה לזו של ראש הממשלה נתניהו, שעמו נפגש באחרונה. טראמפ שב אף להזכיר בימים האחרונים את האפשרות של שינוי המשטר באיראן כאופציה רצויה.
איראן, לעומת זאת, מדגישה כי היא ערוכה הן להסכם והן לעימות, וכי לא תסכים, כדי למנוע מלחמה, להסכם בלתי הוגן או בלתי מאוזן. טהראן מתעקשת כי המו״מ יתמקד בסוגיה הגרעינית בלבד, וכי נושאים אחרים, לרבות תוכנית הטילים הבליסטיים, אינם על הפרק.
באשר לגרעין , איראן רואה בעיקרון ההעשרה ״קו אדום״, ואינה מוכנה לוותר עליו, אך הציבה מסגרת לגמישות אפשרית: הפחתת רמת ההעשרה וכמות החומר המועשר, דילול האורניום המועשר לרמה גבוהה מבלי להוציאו מהמדינה, ומתן אפשרות לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשוב לפעילותם הרגילה. בתמורה מצפה טהראן להסרת הסנקציות.
מדינות באזור, ובהן סעודיה, טורקיה, קטאר, מצרים ועומאן מבקשות למנוע עימות צבאי בשל השלכותיו האפשריות עליהן.
להערכת גורמים בכירים בירושלים, אירועים בינלאומיים צפויים, בהם קיום גביע העולם בכדורגל בארצות הברית ופתיחת מערכת הבחירות לאמצע הקדנציה לקונגרס, מקשים על ממשל טראמפ לגרור את הסוגיה האיראנית ללא הגבלת זמן.
לפיכך הם מעריכים כי השבועות הקרובים עשויים להיות מכריעים, בין אם יובילו לפריצת דרך דיפלומטית ובין אם להסלמה צבאית.
השאלה המרכזית, אומרים גורמים מדיניים בכירים, היא מהי ״עסקה טובה״ בעיני כל אחד מהצדדים. עבור משטר ההיאתולות מדובר בהסכם שיסיר את הסנקציות המשתקות שהטיל עליו המערב ושהוא ישאר בשלטון כשבידיו רמת העשרה מסוימת של האורניום תחת פיקוח בינלאומי.
עבור הנשיא טראמפ טראמפ נדרש הסכם שיהיה טוב יותר מזה שנחתם בשנת 2015, שממנו פרש, ויוצג כהישג אישי שלו בזירה הפנימית.
עבור ישראל עסקה ראויה היא כזו שתגביל משמעותית לא רק את התוכנית הגרעינית, אלא גם את תוכנית הטילים הבליסטיים ופעילות השלוחות של איראן במזרח התיכון.
בסיכומו של דבר, ממשל טראמפ ניצב בין שני לחצים, לחץ ישראלי להקשחה כוללת בעמדותיו מול הסכנה האיראנית ולחץ אזורי של מדינות המבקשות למנוע הידרדרות למלחמה ומעדיפות בלימת המשבר. טראמפ מאיים בכוח כדי לשפר את עמדתו, אך מודע לכך שתקיפה רחבה עלולה להצית את האזור ולסכן אינטרסים אמריקניים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המשטר האיראני נמצא לראשונה מאז הקמתו בשנת 1979 בצומת גורלית שעלולה להביא לקריסתו, המחאות שנבעו מהמצב הכלכלי הקשה והדיכוי חשפו פגיעות פנימית, והסנקציות שהטיל המערב מוסיפות לחנוק את המשק האיראני.
לפיכך מבקשת טהראן לפרוץ את הבידוד המדיני והכלכלי שלה בלי לוותר על כלי ההרתעה המרכזיים שלה. היא חותרת לעסקה שתבטיח את שרידותה, לא להסדר שיגדיר מחדש את תפקידה האזורי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
