ארה"ב ריכזה באזור המזרח התיכון מאות מטוסי קרב, ספינות מלחמה, צוללת ושתי נושאות מטוסים לקראת אפשרות תקיפה באיראן, נושאות המטוסים יכולות להוציא אלפי גיחות כולל בעומק איראן, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי אם ישראל תיכנס גם כן למערכה, תגבר היכולת ההתקפית נגד איראן.
הנשיא טראמפ אישר בסוף השבוע כי הוא שוקל פעולה צבאית מוגבלת נגד איראן כדי לדחוף אותה לעבר הסכם, אבל האיראנים שומרים על קור רוח ומנסים להרוויח זמן נוסף.
שר החוץ האיראני עבאס עראקג'י אמר בסוף השבוע בראיון לרשת MSNBC האמריקנית כי טהראן מתכוונת להגיש לארה"ה טיוטת הסכם בתוך ימים ספורים.
אבל, המצב בשטח מעיד על התגברות הסיכוי לעימות צבאי בימים הקרובים, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדבר עלול לקרות אפילו לפני ביקור שר החוץ האמריקני מרקו רוביו בישראל ב-28 בחודש וכי הסיכוי לפתרון דיפלומטי הולך ודועך.
להערכת הגורמים הביטחוניים, ישראל וארה"ב מתואמות היטב ביניהן ואף עשו חלוקת עבודה מי פוגע באילו יעדים וכיצד.
חלוקת העבודה כוללת את היעדים הבאים.
א.פגיעה בכל מערכות ההגנה האווירית של איראן ויצירת עליונות אווירית לחילות האוויר של ישראל וארה"ב.
ב.פגיעה במשגרים הבליסטיים ומפעלי הייצור שלהם כבר בשלב הראשון של התקיפה כדי להפחית את סכנת שיגור הטילים לעבר ישראל והבסיסים האמריקניים במזרח התיכון.
ג. פגיעה במערך הכטב"מים האיראני.
ד.פגיעה בצי של "משמרות המהפכה" כדי לנטרל את הסכנה של סגירת מיצרי הורמוז.
ה. פגיעה באתרי הגרעין.
עריפת הצמרת האיראנית
בכירים אמריקנים אמרו ב-20 בפברואר לסוכנות הידיעות רויטרס כי: "תכנון צבא ארצות הברית באיראן מתקדם מאוד, עם אפשרויות הנעות בין פגיעה ישירה בבכירים איראניים לבין פעולה שמטרתה שינוי משטר".
תוכניות התקיפה האמריקנית נשמרות כסוד כמוס אך גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים בסבירות גבוהה כי האמריקנים ינסו לחקות את התקיפה הישראלית במלחמת 12 הימים הנקראת מבצע "עם כלביא", בחודש יוני שעבר, והם יאמצו במכת הפתיחה את שיטת "עריפת הצמרת האיראנית" ובראשה המנהיג העליון עלי ח'מינאי ומפקדי "משמרות המהפכה".
על פי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, ישראל החמיצה בחודש יוני שעבר את האפשרות לחסל את הצמרת המדינית-דתית של איראן ובראשה המנהיג העליון עלי ח'מינאי, לקראת סוף המבצע תכננה ישראל תקיפה רחבת היקף נגד יעדים באיראן כשאחד מהם היה מקום מסתורו של עלי ח'מינאי, אולם הנשיא טראמפ חשש מהסלמה אזורית ובלם את המהלך, הוא שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו והמבצע הומר לפעולה אחרת.
עכשיו המצב שונה בתכלית, הגורמים הביטחוניים הבכירים מעריכים כי הנשיא טראמפ שואף להקריס את המשטר האיראני הנוכחי ולכן המנהיג העליון עלי ח'מינאי הוא בראש רשימת המטרות האמריקניות.
לדבריהם, נכון שהקרסת המשטר האיראני מחייבת מהלך צבאי רחב היקף שכולל גם הפעלת כוחות קרקעיים ואופוזיציה פנימית שעמה ניתן לשתף פעולה, אך לא נמנע כי טראמפ שהורה לפני שש שנים על חיסולו של הגנרל קאסם סולימאני, יורה לחסל את עלי ח'מינאי בן ה-86 ,הנחשב בעיני השיעים כנציג אללה עלי אדמות על פי אסכולת "וויליאת אלפקיה" ואת חלק מההנהגה הצבאית והדתית, ולהשאיר בחיים כמה בכירים ב"משמרות המהפכה" שעמם ניתן יהיה להערכתו להגיע להפסקת אש ולכפות עליהם הסכם כניעה על פי תנאיו.
ההערכה של הגורמים הביטחוניים היא כי הנשיא טראמפ יורה גם לחסל בכירים ב"משמרות המהפכה" והבאסיג' האחראים להרג אלפי המפגינים ומעשי הטבח בהם.
לאיראנים יש תוכנית סדורה ומאורגנת היטב למקרה של מות המנהיג העליון עלי ח'מינאי, הם לוקחים בחשבון שהוא עלול להיות מחוסל במהלך עימות צבאי, לכן,אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, מה שמתחייב הוא גם חיסול שני בניו מסעוד ומוג'תבא והצמרת הדתית שכוללת כמה עשרות כוהני דת בכירים שמרכיבים את הממסד המדיני הדתי ב"מועצת המומחים", שהינה הגוף הפרלמנטרי הבוחר את המנהיג העליון, ואת החברים ב"מועצת שומרי החוקה" שהיא אחד המוסדות החשובים ביותר באיראן להבטחת הלגיטימיות של השלטון האסלאמי.
הדבר יחייב סדרה של מכות צבאיות לאורך כמה שבועות.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי הוא הדמות המרכזית במשטר האיראני, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הוא אבן הראשה של המשטר שעל פיו יישק דבר ולחיסולו תהייה השפעה דרמטית על העימות בין ארה"ב לאיראן, ח'מינאי אינו רק מנהיג פוליטי אלא גם הסמכות הדתית העליונה השיעית.
הרפובליקה האסלאמית באיראן לא תקרוס כתוצאה מהיעלמותו של המנהיג העליון, אך היא תיכנס לתקופה ממושכת של שחיקה, חוסר יציבות פנימית ומאבקי כוח שיפגעו בעוצמתה האסטרטגית.
לחיסולו של ח'מינאי יהיו על פי ההערכות של גורמים ביטחוניים כמה השלכות חשובות.
א. פגיעה בלכידות האליטה השלטונית
ח׳מינאי משמש גורם מאזן בין מוקדי הכוח במדינה, בין "משמרות המהפכה", הממסד הדתי, הנשיאות והמערכת הכלכלית.
בהיעדרו, צפויים מאבקי ירושה בין מחנות שונים.
גם אם ייבחר מחליף במהירות, עצם התהליך עלול ליצור סדקים בקונצנזוס הפנימי.
ב. ירידה בלגיטימציה האידיאולוגית
המנהיג העליון אינו רק דמות פוליטית אלא סמל תיאולוגי־מהפכני. מותו עלול לערער את ההילה הדתית שמעניקה למשטר לגיטימציה, במיוחד בקרב אוכלוסיות שכבר מגלות עייפות מהאידיאולוגיה הרשמית.
ג. העברת כוח זמנית לגורמי שלטון קשוחים
ייתכן שהשלב הראשון לאחר חיסולו של עלי ח'מינאי יתאפיין בהקשחת עמדות ובדיכוי מוגבר. אולם שלטון הנשען יותר על כוח ופחות על סמכות דתית עלול להיתפס כפחות לגיטימי בטווח הארוך.
ד. השפעה כלכלית ובינלאומית
תקופת מעבר לאחר חיסול ההנהגה האיראנית ובראשה ח'מינאי עלולה לייצר אי־ודאות בשווקים, להחריף את הבידוד ולהעמיק את המשבר הכלכלי הקיים. כל אלה מחלישים את יכולת המשטר לשמר יציבות חברתית.
ה. עידוד אופוזיציה פנימית שקטה
גם אם חיסול עלי ח'מינאי לא יביא להפיכה מיידית באיראן הוא יעודד את המחאה האזרחית ואת התרופפות הנאמנות של קבוצות המפתח למשטר האיראני.
לסיכום, נותר לומר כי המשטר האיראני בנוי על מוסדות חזקים דיים כדי לשרוד אובדן מנהיג, אך הוא נשען גם על איזונים אישיים וסמלים דתיים־פוליטיים.
לפיכך, חיסול המנהיג העליון לא יביא לקריסה מיידית, אך עשוי להכניס את המערכת השלטונית האיראנית לתקופה של היחלשות אסטרטגית, שחיקה פנימית ופגיעוּת מוגברת, כל אלה הם גורמים חשובים שיתרמו לקריסת המשטר בהמשך הדרך.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
