גורמים מדיניים בכירים אומרים כי נוצרה כיום הזדמנות היסטורית למחוק את רעיון המהפכה האסלאמית שעשה רוחאללה חומייני בשנת 1979 כשהפיל מהשלטון את השאה וקבע את עיקרון "וויליאת אלפקיה", שלטון חכם ההלכה השיעי.
החוקה האיראנית, שתוקנה בקיץ 1989, שבועות ספורים לאחר מותו של ח'ומייני, קובעת כי הסמכות העליונה במדינה אינה בידי נבחר ציבור שנבחר ישירות על ידי העם, אלא בידי "וויליאת אלפקיה", המנהיג הדתי העליון.
לדבריהם, מהלך כזה יחזק את ההרתעה של המערב מול האסלאם הקיצוני, השיעי והסוני כאחד.
השאלה האם ניתן להשיג את המטרה הזו במלחמה של כמה שבועות עדיין בגדר תעלומה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים, לאחר 3 ימים של לחימה ישראלית אמריקנית באיראן, כי מותו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי, לצד ההרס האווירי הקשה שנגרם למתקנים צבאיים ואזרחיים, מסמנים נקודת מפנה קריטית בהיסטוריה של המשטר האיראני, השילוב בין החלפת ההנהגה לבין פגיעה במבנה הכוח הצבאי והחברתי של המדינה צפוי להביא לירידה חדה בכוח השפעתה של איראן, הן בתוך המדינה והן בזירה האזורית.
לא ברור עדיין כמה זמן תימשך המלחמה שהנשיא טראמפ העריך כי היא תימשך לפחות ארבעה שבועות, אבל ההערכה של גורמים מדיניים בכירים בירושלים היא כי הנשיא טראמפ ימנע מהסתבכות ארוכה באיראן בעיקר בגלל מצבו הפנימי בפולטיקה האמריקנית ובחירות האמצע בחודש נובמבר הקרוב.
עד אז, הנשיא טראמפ מתכנן להורס את התשתית הצבאית של הטילים הבליסטיים של המשטר הנוכחי באיראן ואת התשתיות של פרוייקט הגרעין, ולהחלישו באופן כזה שיהיה לו קשה מאוד להמשיך בתמיכה בשלוחות שלו במזרח התיכון ולעודד פעילות טרור.
כפי שהדברים נראים כרגע, אחרי הגל הראשון של עריפת ראשי המשטר האיראני ו"משמרות המהפכה", בתום המערכה הצבאית, איראן ככל הנראה תוחלף במשטר חלש יותר, שייאלץ להתמקד עם המשברים הפנימיים מאשר לנסות ולהשפיע על מדיניות אזורית.
ההערכה בישראל היא כי בשלב מסויים, ייצאו שוב ההמונים באיראן לרחובות בניסיון להפיל את המשטר, אך אי אפשר להעריך האם יצליחו להפיל את המשטר.
למעשה, המערכה הצבאית תיצור תנאים להחלפת משטר ההיאתולות במשטר אחר אך ארה"ב וישראל מוגבלות בפרק הזמן שבו הן יכולות להמשיך ולהילחם נגד המשטר הנוכחי כדי להפילו.
גל החיסולים של ראשי המשטר האיראני יימשך על ידי ישראל וארה"ב, אולם יהיה קשה למוטט את כל המשטר באמצעות התקפות מהאוויר.
ברור כי יקום באיראן משטר חדש נוכח החיסולים הפיזיים של ההנהגה בראשותו של עלי ח'מינאי, המשטר החדש, גם אם ישמור על האלמנטים האידיאולוגיים של הרפובליקה האסלאמית, יהיה, סביר להניח, פחות חזק ומפולג יותר, ויפעל בעיקר לשמר את יציבותו הפנימית.
עלי ח'מינאי נודע באובססיה שלו נגד ישראל וארה"ב שאותן כינה "השטן הגדול והשטן הקטן", והקים רשת של מיליציות באזור , חזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, והחות'ים בתימן.
בתקופת שלטונו פיתחה איראן גם תוכנית טילים בליסטיים גדולה שהפכה לאיום אזורי ואפשרה העשרת אורניום לרמה גבוהה, בדרך לייצור פצצה גרעינית.
מותו של ח'מינאי והנזק ההרסני למערכות הצבאיות הפנימיות, כתוצאה מהמלחמה, פוגעים ישירות ביכולת איראן לשמור על השפעתה האזורית ולשלוט במציאות הביטחונית במפרץ ובמזרח התיכון.
המדינות הסוניות באזור שסבלו בעבר מהאיום האיראני, צפויות להתחזק אחרי המלחמה מול משטר חלש יותר והן יהדקו עוד יותר את התיאום הביטחוני עם ארה"ב.
המרחב האזורי צפוי לראות ירידה ביכולת איראן להפעיל לחץ צבאי ישיר ולהשפיע על מהלכים מדיניים מחוץ לגבולותיה.
המשטר החדש באיראן צפוי להיות חלש יותר, מפולג יותר וממוקד פנימה, עם יכולת מוגבלת להתערב בזירה האזורית או לנהל מדיניות חוץ אגרסיבית כפי שעשה עלי ח'מינאי. מבחינה אסטרטגית, זהו שינוי שיכול להוביל ליציבות מסוימת במזרח התיכון.
איראן, גם כשהיא חלשה, תמשיך להיות גורם משפיע, אך במידה מוגבלת , והאיזון האזורי צפוי להיות מוטה לטובת המדינות הסוניות ולחיזוק מעמדה של ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
