ישראל חשפה כי לאחר הרס שלושת אתרי גרעין בידי ארה"ב וישראל במבצע "עם כלביא" ביוני שעבר, המשיכה איראן במאמצים חשאיים לשקם את תוכנית הנשק הגרעיני שלה.
דובר צה"ל מסר ב-3 במרץ כי "צה"ל תקף והשמיד את מפקדת הגרעין החשאי "מין-זדאא'י" הממוקמת בחלקה מתחת לאדמה בעיר טהראן. במפקדה הזו פעלה בחשאי קבוצה של מדעני גרעין". "במהלך "עם כלביא" המשטר העביר חלק מיכולותיו לבונקרים סודיים המשטר ניסה לשקם את מאמציו ולהסתיר אותם".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההנהגה האיראנית התאוששה במהירות מהמכה שחטפה מישראל וארה"ב על אתרי הגרעין והמנהיג העליון עלי ח'מינאי הורה על האצת המאמצים לייצר במסלול מהיר פצצה גרעינית, איראן הרכיבה במהירות צוות מדעני גרעין, מבין אלה שנותרו בחיים, והוא ניגש להאצת פרויקט "קבוצת הנשק" שמטרתו לייצר את מרעום הפצצה ולהרכיבו על טיל בליסטי.
בפועל, החל מרוץ נגד הזמן ואחת הסיבות להקדמת המתקפה על איראן הייתה להספיק ולהשמיד את היכולות הגרעיניות של איראן לפני שהיא משלימה את ייצור הפצצה.
לדברי הגורמים הביטחוניים בכירים, בצמרת ההנהגה האיראנית גוברת תחושת החרטה על כך שאיראן לא הספיקה להפוך את התוכנית הגרעינית לתוכנית צבאית לפני שנים, מה שהותיר אותה פגיעה ללחצים בינלאומיים, לסנקציות ואיומים מצד ארצות הברית וישראל ולחיסולים בצמרת.
תחושת החרטה החריפה במיוחד אחרי ההתקפות במסגרת מבצע "עם כלביא" בחודש יוני 2024 על מתקני גרעין איראניים, ובמסגרת המלחמה הנוכחית בהובלת ארה"ב וישראל.
כבר בשנת 2024 אמר כמאל חרזי, יועצו של המנהיג העליון עלי ח’מינאי, לערוץ אלג'זירה את הדברים הבאים:
"אין לנו כוונה להכין נשק גרעיני, אך אם קיומה של איראן יהיה בסכנה , ניתקל בצורך לשנות את הדוקטרינה."
בשנה שלאחר מכן, 2025, הבהיר עלי שמחאני, יועץ בכיר נוסף למנהיג העליון והאחראי הראשי על פרויקט הגרעין, בראיון לסוכנות TBS את הדברים הבאים:
"אם האיום על איראן יהפוך למוחשי מבחינתנו, נשק גרעיני יהפוך לכלי מרכזי בהרתעה נגד התקפות."
גורמים ביטחוניים מציינים כי ציטוטים אלו משקפים הכרה בצמרת האיראנית כי היעדר יכולת גרעינית הוא חיסרון אסטרטגי שמחליש את יכולתה של איראן להרתיע אויבים ולהגן על עצמה מפני תקיפות או ניסיונות לשינוי משטר, לכן יש חשיבות גדולה להשיג במהירות יכולת לייצור פצצה גרעינית.
איראן נקטה במשך עשורים במדיניות של עמימות גרעינית ששילבה פיתוח טכנולוגיה גרעינית אזרחית עם התחייבות רשמית להימנע מייצור נשק גרעיני, בהתאם לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
למרות זאת, בפועל ניסתה איראן להתקדם בחשאי לעבר פיתוח פצצה גרעינית וליצור את "קבוצת הנשק" , מרעום הפצצה והמנגנון להרכבתה על ראש טיל בליסטי.
בינתיים, הסנקציות הכלכליות וכלי הלחץ מצד ארצות הברית וישראל לא פחתו, אלא אף הלכו והחמירו את העומס על המדינה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי היעדר נשק גרעיני בידיה של איראן מייצר אצל יריבותיה ביטחון ביכולות שלהן לתקוף אותה למרות היכולות הצבאיות מתקדמות שלה.
גורמי מודיעין אמריקנים גורסים כי אם לאיראן היה נשק גרעיני, הסיכון לתקיפה ישירה מצד מדינות אחרות היה נמוך יותר, הן לא היו מוכנות להסתכן בכך שישלמו מחיר כבד.
גורמי מודיעין מערביים מציינים כי הדוגמה של צפון קוריאה מחזקת טענה זו. למרות בידודה הבינלאומי והסנקציות הכבדות המוטלות עליה, עצם החזקת נשק גרעיני הרתיעה עד כה את ארצות הברית ואת בעלות בריתה מתקיפה צבאית ישירה נגד המשטר בפיונגיאנג.
דברים אלה מדגישים כי היעדר נשק גרעיני בידי איראן יצר פער אסטרטגי מול אויבים חזקים מבחינה צבאית, והרתעה לא גרעינית אינה מספיקה עבורה כדי לעמוד בפני איומים ממשיים מצד ארצות הברית וישראל.
לפי גורמים ביטחוניים, השיח הפנימי בצמרת האיראנית על חרטה גרעינית אינו מקרי. הוא משקף הכרה כי העדר נשק גרעיני החליש את איראן מול אויבים חזקים מבחינה צבאית.
ההערכות הן כי הצמרת האיראנית שוקלת כיום מחדש את דוקטרינת הביטחון שלה, במיוחד לאחר חיסול עלי ח'מינאי והצמרת הבכירה שהייתה לצידו.
התוכנית שלה היא לשרוד את המלחמה, להמשיך בתוכנית להעשרת האורניום במסווה אזרחי, לנסות ולפתח במהירות נשק גרעיני בחשאי ולהפיק לקחים מהמלחמה הנוכחית ולבנות הרתעה מול מלחמות עתידיות.
לכן, מבחינת ההנהגה האיראנית, הלקח המרכזי מן המלחמה הנוכחית ברור הוא ברור, בעולם שבו הכוח הצבאי והרתעה גרעינית קובעים את כללי המשחק, מדינה שאינה מחזיקה בנשק גרעיני עלולה להישאר חשופה ללחצים, לסנקציות ואף למתקפות צבאיות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
