מנהיג תנועת החות'ים בתימן, עבד אל-מלכ אל-חות'י, פירסם ב-4 במרץ הודעה על מעורבות תנועתו במלחמה לצד המשטר האיראני, וציין כי לוחמיו "ידיהם על ההדק" וכי התנועה "תפעל בכל רגע שהנסיבות יחייבו זאת".
לדבריו, התנועה "פעילה בכל התחומים, וידיה על ההדק בכל הנוגע להסלמה ולפעילות צבאית בכל רגע שהנסיבות יחייבו זאת", וטען כי "הקרב המתנהל הוא קרב של האומה כולה".
העימות הצבאי שפרץ ב-28 בפברואר 2026 בין איראן לבין ארה"ב וישראל התרחב בהדרגה לזירות נוספות במזרח התיכון.
בעוד מליציות המזוהות עם טהראן בעיראק ובלבנון כבר נכנסו למעגל הלחימה, השאלה המרכזית שעולה כעת היא האם גם החות'ים בתימן יצטרפו לעימות באופן צבאי.
החות'ים נחשבים לאחת מבעלות הברית החשובות של איראן באזור ולחלק מרכזי ממה שמכונה "ציר ההתנגדות". מאז תחילת המלחמה הביעה הנהגת תנועת "אנצאר אללה" החות'ית תמיכה מלאה בטהראן והטילה על ארה"ב וישראל את האחריות להסלמה האזורית.
ההנהגה החות'ית הדגישה כי היא עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות ושומרת לעצמה את הזכות לנקוט צעדים בהתאם למצב.
עם זאת, בשלב זה התמיכה החות'ית נותרה בעיקרה ברמה הפוליטית והתקשורתית.
התנועה הסתפקה בהצהרות המביעות סולידריות,בפעילות הסברתית ברשתות החברתיות והפגנות תמיכה שנערכו בצנעא בירת תימן.
למרות הצהרות בדבר כוננות והיערכות, החות'ים טרם הודיעו על ביצוע פעולות צבאיות ישירות הקשורות למלחמה.
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים,ההתלבטות של הנהגת החות'ים נובעת ממספר שיקולים.
מצד אחד, החות'ים מציגים עצמם כחלק מהמחנה האזורי הנתמך על ידי איראן, והם מדגישים מחויבות אידאולוגית ופוליטית לתמיכה בטהראן במאבקה מול ארה"ב וישראל. מנגד, מעורבות צבאית רחבה במלחמה עלולה לחשוף את התנועה לתקיפות אמריקניות וישראליות ישירות נגד התשתיות הצבאיות והכלכליות שבנתה בצפון תימן, אזורים שבהם היא שולטת בפועל.
כזכור, ישראל תקפה לפני כמה חודשים תקיפה משמעותית את החות'ים בתימן.
מבצע החיסול של הנהגת החות'ים בצנעא, שכונה בישראל מבצע "יד ארוכה", בסוף אוגוסט 2025, נחשב לאחת התקיפות הישראליות הרחוקות והמשמעותיות ביותר בזירה התימנית.
על פי הדיווחים, מטוסי חיל האוויר תקפו מבנה בבירת תימן שבו התקיימה פגישה של בכירי הנהגת החות'ים, ובה נהרגו ראש ממשלת הממשלה החות'ית בצנעא, אחמד א־ראהווי, לצד שרים ובכירים נוספים בתנועה.
התקיפה התבססה על מודיעין מדויק שנאסף במשך תקופה ממושכת ונועדה לפגוע במנגנון קבלת ההחלטות של ההנהגה החות'ית וביכולתה לנהל את המערכה נגד ישראל.
במערכת הביטחון העריכו אז כי המבצע פגע משמעותית בדרג המדיני והמבצעי של הארגון, אם כי לא חיסל את יכולותיו הצבאיות או את יכולתו להמשיך ולפעול נגד ישראל ובעלי בריתה באזור.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי למרות ההלם הראשוני והלחץ הפוליטי, החות'ים מחזיקים ביכולת לבצע פעולות נקודתיות נגד אויבים אסטרטגיים, במיוחד מול ישראל ושותפותיה במפרץ.
גורמי מודיעין אמריקנים מעריכים כי החות'ים בתימן תומכים עכשיו באופן עקיף לאיראן באמצעות סיוע לוגיסטי, מודיעיני ונקודתי בים האדום, עם זאת, עקב מצבו הקשה של המשטר האיראני לא מן הנמנע כי בקרוב הם יתחילו בפעולות תקיפה נגד ישראל וארה"ב בנסיון להפחית את הלחץ על המשטר האיראני.
לכן מעריכים גורמים ביטחוניים בישראל זוהי הסיבה שנושאת המטוסים ג'ראלד פורד עושה את דרכה מהים התיכון, דרך תעלת סואץ, בדרכה לים האדום להיערך מול החות'ים בתימן.
פרשנים במפרץ אומרים כי הקושי בשמירה על "אי-מעורבות מלאה" עולה עקב תלותם של החות'ים בסיוע איראני והלחץ הפנימי מצד הכוחות הקיצוניים בתימן.
להערכתם, במצב של הסלמה רחבה נגד איראן, כולל תקיפות נוספות של ישראל או ארה"ב וסכנה ממשית למשטר ההיאתולות, קיימת אפשרות שהחות'ים יחליטו על צעד מוגבל אך חמור כגון ירי טילי קרקע-ים או תקיפות על מטרות קרובות גיאוגרפית, בעיקר באזורי חופי ים האדום או נמלים אסטרטגיים.
לסיכום, לפי הערכות ישראליות ואמריקניות, החות'ים מודעים היטב לעוצמת המכות הצבאיות הקשות שאיראן חוטפת מארה"ב ומישראל,גם הם הוכו בהלם מחיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי והם צפויים להישאר במעמד של תמיכה עקיפה עם סיכון מוגבל להתערבות ישירה במערכה,כאשר כל החלטה על כניסה למלחמה מלאה תלויה במידה רבה בהתפתחויות בזירה האיראנית, בתגובת ישראל וביכולת הפנימית לשמור על יציבות בשטחים הנתונים לשליטתם בצפון תימן.
אחד התרחישים הנדונים בצמרת החות'ית הוא הרחבת הפעילות הימית בים האדום, באמצעות תקיפת ספינות או אינטרסים הקשורים לישראל או למדינות מערביות. אפשרות נוספת היא שיגור טילים או כלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים ישראליים, אם כי מהלך כזה כרוך באתגרים מבצעיים וטכנולוגיים.
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים, החלטת החות'ים עשויה להיות מושפעת גם מהתפתחויות באיראן עצמה. פגיעה משמעותית במשטר האיראני, בקשה איראנית ישירה להפעלת החזיתות האזוריות, או תקיפות יזומות נגד הנהגת החות'ים, כל אלה עשויים להאיץ את ההחלטה להצטרף למלחמה.
בשלב זה נראה כי הנהגת החות'ים מנסה לאזן בין המחויבות לציר האיראני לבין הצורך לשמור על יציבות שלטונה בצפון תימן, אבל גם היא עלולה ללכת בעקבות חזבאללה ולפתוח במלחמה כוללת נגד ישראל וארה"ב.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
