השפעת המלחמה באיראן על ארגון הג'יהאד האסלאמי

הג'יהאד האסלאמי תחת לחץ ובמשבר ביטחוני וכלכלי בעקבות המלחמה באיראן, כיצד הארגון מנסה לשמר כוח והשפעה במזרח התיכון המורכב?

המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן יוצרת משבר עמוק עבור בארגון הג'יהאד האסלאמי, השייך למחנה הפלסטיני התומך באיראן, כך מדווח ארגון "א-שרק אלאווסט".

על פי הדיווח, מדובר במשבר כפול שבו נתון הארגון, ביטחוני וכלכלי,משבר אשר מאתגר את יכולתו של הארגון להמשיך לפעול באזורי השפעתו המסורתיים ,דהיינו, ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, ומאלץ את מנהיגיו להתאים את דרכי הפעולה למציאות משתנה במהירות.

לצד הפגיעה הכלכלית והקיצוצים במימון האיראני לארגון, נאלצים בכירי הארגון, ובראשם המזכ"ל זיאד נח'אלה ואכרם אל-עג'ורי,ראש הזרוע הצבאית שלו, להתמודד עם סבך מורכב של איומים ביטחוניים.

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי מנהיגי הארגון, הנמצאים תחת מעקב מודיעיני מתמיד של ישראל,נעים בין שלוש מדינות עיקריות, איראן, לבנון וקטאר , במטרה להגן על חייהם, לשמור על קשר עם מוקדי השפעה אזוריים ולתאם את הפעילות הצבאית של הזרוע הצבאית של הארגון הנקראת "סראיא אל-קודס".

מנהיג ארגון הג'יהאד האסלאמי לשעבר, פתחי שקאקי שנהג להסתובב בחו"ל לצורך איסוף כספים וגיוס מחבלים חדשים לשורות הארגו,ן חוסל על ידי המוסד באי מלטה באוקטובר 1995, דבר מגביר את חששות בכירי הנהגת הארגון עד עצם היום הזה.

התקיפות הישראליות בסוריה , כולל חיסול מפקדים בכירים , הפכו את המדינה למקום מסוכן לפעילות התנועה, וחלק מהלוחמים של הג'יהאד האסלאמי נאלצו להגר ללבנון ולטורקיה.

בלבנון, במיוחד בדרום המדינה ובפרבר הדרומי של ביירות, נשמרת פעילות הארגון באמצעות תיאום עם ארגון חיזבאללה, שמספק הגנה לבכיריו והכוונה במקביל לפעולות צבאיות משותפות.

המשבר הזה אינו מוגבל להיבט הביטחוני בלבד. הפסקת רוב התמיכה האיראנית וההגבלות הכלכליות שפגעו בתשלומי השכר ובמימון פעילות השוטפת של הארגון יוצרים מצב שבו ארגון הג'יהאד האסלאמי חייב לחדש את מקורותיו הכספיים, לפתח בריתות חדשות ולמקסם את ההסתמכות על בריתות קיימות , בין  עם ארגון חיזבאללה,ובין עם מדינות כמו מצרים או קטאר.

בנוסף לכך, הארגון מתמודד עם אתגר אסטרטגי רחב יותר, להישאר מעורב בסכסוכים האזוריים מבלי לאבד את יכולתו התפעולית וללא פגיעה משמעותית בבסיס התמיכה הפוליטי שלו ברצועת עזה ובקהילות הפלסטיניות האחרות. הגורמים הביטחוניים אומרים כי מצבו של הארגון מבטא שינוי דינמי במפה האזורית, שבו ארגוני טרור פלסטינים הקשורים לאיראן נאלצים להתמודד עם מציאות של לחץ צבאי וכלכלי מישראל ומהמערב, לצד הצורך להסתמך על מדינות זרות ואיומים פנימיים באזורים שבהם הם פועלים.

החשש של מנהיגי הג'יהאד האסלאמי הוא שישראל תנצל את חולשת הארגון והיחלשותה של איראן כדי להתנקש בראשי הארגון כדי לחסל עמם חשבונות כנקמה על פיגועים שעשו נגד ישראל ועל השתתפות אנשיהם בטבח בישובי עוטף עזה.

לסיכום, ארגון הג'יהאד האסלאמי ניצב מול משבר קיומי מורכב, הוא נדרש לנווט בין איומים ביטחוניים ישירים, הפחתת תמיכה חיצונית, תלות במקורות מחסה משתנים ובריתות אזוריות, והמשך פעילות צבאית ופוליטית תוך שמירה על כוח השפעה באזור.

נראה כי הצלחת הארגון בשנים הקרובות תהיה משימה קשה שתלויה ביכולתו לאזן בין הישרדות מנהיגיו, שמירה על הלחימה הצבאית והרחבת הבריתות האסטרטגיות שלו מול הנסיבות המשתנות באזור.

הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי