קרב הירושה באיראן הוכרע ומוג'תבא ח'מינאי נבחר לתפקיד המנהיג העליון בסיועם של " משמרות המהפכה".
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, "משמרות המהפכה" העדיפו אותו על פני מועמדים ראויים ממנו על פי בקיאותם בדת השיעית כחכמי הלכה.
המועמדים האחרים התקשו להבטיח את נאמנותם ל"משמרות המהפכה", נאמנות הנחוצה לשמירת המשמעת בתוך המערכת השלטונית.
מוג׳תבא ח׳מינאי הצליח לבסס לאורך השנים בסיס תמיכה רחב בקרב הזרם השמרני הקיצוני , אותו מחנה המתנגד להתקרבות למערב ותומך בהמשך מדיניותה האזורית הלעומתית של איראן.
גורמים ביטחוניים בכירים רואים בו נציג של דור נוקשה יותר בתוך המערכת הפוליטית האיראנית, אשר התנגד לניסיונות הרפורמיסטים להתקרב למערב או להציע פשרות בסוגיית הגרעין.
שמו של מוג׳תבא ח׳מינאי נקשר במספר פרשיות מעוררות מחלוקת במערכת הפוליטית האיראנית. בין היתר הוא הואשם ברחוב האיראני בהתערבות בבחירות לנשיאות בשנים 2005 ו-2009, כאשר גורמים רפורמיסטיים טענו כי מילא תפקיד בעלייתו של הנשיא השמרני דאז מחמוד אחמדינג׳אד.
במהלך מחאת "התנועה הירוקה" בשנת 2009 האשימו אותו מתנגדי המשטר גם במעורבות בניהול הדיכוי של ההפגנות.
ההערכה היא שמוג'תבא ח'מינאי מתכנן להעצים עוד יותר את כוחם הפוליטי, הכלכלי והצבאי של "משמרות המהפכה", שבעזרתם הוא נבחר לתפקיד, בתוך המדינה, והוא גם יאמץ את הקו הניצי וההתקפי שלהם במלחמה נגד ארה"ב וישראל, במיוחד לאחר חיסול אביו וחלק מבני משפחתו.
הוא רואה בעימות עם ארצות הברית וישראל מאבק ארוך טווח שאינו ניתן להכרעה באמצעות פשרות מדיניות רגילות.
לאחר שישראל נכשלה בניסיונה לחסל אותו לפני כמה ימים, ההנחה היא שמוגת'בא מעריך כי הוא חי על זמן שאול, הוא ינקוט באמצעי ביטחון קפדניים ביותר כדי שלא ליפול למלכודת המוות של ישראל או ארה"ב.
להערכת גורמי מודיעין בישראל, מוג'תבא חמינאי ינסה להאריך את זמן המלחמה ככל האפשר מבלי להיכנע ולהצטייר כחלש ומתוך מגמה לנקוט במלחמת התשה של החברה הישראלית, ולבסס את ההרתעה של איראן באמצעות מערכת הטילים הבליסטיים שעדיין נותרו בידי המשטר.
" משמרות המהפכה" צפויים לעודד את מוג'תבא ח'מינאי להמשיך בקו הבלתי מתפשר מול ארה"ב, מתוך ההערכה כי מלחמה ארוכה עשויה להגביר את הלחץ הציבורי בארה"ב על ממשל טראמפ להפסיק את הלחימה, במיוחד אם יהיו נפגעים בקרב חיילים אמריקנים ומחירי הדלק יעלו ואם העלות הכלכלית של המלחמה תרקיע שחקים ככל שיחלוף הזמן.
לכך מצטרף גם כעס ציבורי בארצות הברית מאז המלחמה ברצועת עזה, על מעורבות הממשל האמריקני בעימותים צבאיים למען האינטרסים של ישראל.
מוג'תבא ח'מינאי צפוי לנסות ולהגביר את שיגור הטילים הבליסטיים לעבר ישראל מתוך הערכה כי הלחץ הציבורי של אזרחי ישראל על ראש הממשלה נתניהו יתגבר כדי שיסיים את המלחמה.
בנוסף לכך,מלחמה ממושכת עשויה לעורר אהדה ברחוב הערבי העויין את ישראל כלפי איראן ברחבי האזור, ולהעמיד ממשלות ערביות שבחרו להתרחק מן המלחמה במצב מורכב מול דעת הקהל שלהן.
על פי ההערכה הביטחונית, מוג'תבא ינסה גם באמצעות התקפות צבאיות להשפיע על שווקי האנרגיה העולמיים ולהרחיב ככל האפשר את זירת העימות, כולל המשך ההתקפות על מדינות המפרץ שמהוות עורק מרכזי לאספקת הנפט והגז לעולם, ושיבוש היצוא מהן משפיע על הכלכלה העולמית. הפגיעות האיראניות הובילו להפרעות בתנועת הספינות במצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית.
טילים איראניים פגעו גם בתשתיות אנרגיה, בחברות גדולות, בבתי זיקוק ובנתיבי אספקה מרכזיים. הדבר גרם להפרעות בזרימת הנפט והגז והעלה חשש להשלכות רחבות על יציבות שוקי האנרגיה העולמיים. ישנן גם מדינות התלויות במידה רבה בנפט איראני עצמו.
המטרה של איראן היא להפעיל לחץ על הקהילה הבינלאומית להתערב ולהביא לסיום המלחמה, מחשש להעמקת המשבר הכלכלי העולמי.
ההערכה של הגורמים הביטחוניים היא כי מוג'תבא ח'מינאי ינסה גם להיעזר בשירותיהן של רוסיה וסין, בנות בריתה של איראן, מתוך הנחה כי כל משבר שבו מסתבכת ארה"ב במזרח התיכון עשוי להוות הזדמנות אסטרטגית עבור סין ורוסיה.
מערכת היחסים בין סין ורוסיה לבין איראן נבנתה על יסודות של אינטרסים כלכליים ומסחריים, ומאמץ לאזן את ההשפעה האמריקנית באזור, ומוג'תבא צפוי לנסות להעמיק את מערכת היחסים הזו כדי לבסס ברית אסטרטגית עמוקה שתוביל למעורבות ישירה שלהן בעימות, אולם, הסיכוי לכך איננו גבוה כלל וכלל להערכת גורמי ביטחון בכירים.
לכל אחת משתי המדינות יש סדרי עדיפויות אחרים. סין עסוקה מאוד בזירות כמו ים סין הדרומי וסוגיית טאיוואן, שבהן היא רואה איום אמריקני ישיר, ואילו רוסיה מצידה מנהלת מלחמה בעיקר בזירה האוקראינית, הנתפסת כשער המזרחי של אירופה וכמוקד השליטה בים השחור.
האתגרים הניצבים בפני מוג'תבא ח'מינאי הם גדולים במיוחד כשביטחונו האישי נמצא בסכנה וחרב החיסולים הממוקדים מתנופפת מעל ראשו, כלל לא ברור אם הוא בכלל יצליח לשרוד פיזית את המערכה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
