איראן מאתגרת את ארה"ב וישראל-בחירת מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון-תקיעת אצבע בעין

בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון של איראן נתפסת בטהראן כהצהרת עמידה מול הלחץ האמריקני והישראלי, אך בירושלים מעריכים כי המהלך הופך את המנהיג החדש ליעד מרכזי לחיסול בדרך למיטוט המשטר האיראני.

"משמרות המהפכה" באיראן רשמו אתמול ניצחון מזהיר במערכת הפוליטית הפנימית באיראן כשהצליחו להביא לבחירתו של מקורבם מוג'תבא ח'מינאי לתפקיד המנהיג העליון החדש של איראן במקום אביו עלי ח'מינאי שחוסל על ידי ישראל ביום הראשון של המלחמה  והוכיחו שוב כי הם אלה ששולטים באיראן.

"מועצת המומחים" האיראנית הכריזה ב-8 במרץ באופן רשמי כי מוג'תבא ח'מינאי נבחר למנהיג העליון של איראן, השלישי מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית. בתיעודים שהגיעו מאיראן נשמעו אזרחים רבים קוראים קריאות "מוות למוג'תבא".

מוג'תבא ח'מינאי, שעל פי גורמים ביטחוניים בישראל שרד בימים האחרונים ניסיון חיסול ישראלי, זכה לקבל את ברכתו של הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן שהודיע כי בחירתו למנהיג העליון החדש של איראן היא "ביטוי לרצונה של איראן לחזק את אחדותה הלאומית".

גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי המהלך היה צפוי וכי בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי לתפקיד מאתגרת את ארה"ב וישראל והיא בבחינת "תקיעת אצבע בעין".

לדבריהם,בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי לתפקיד מציבה אתגר מדיני וביטחוני מיידי עבור ארה"ב וישראל ששואפות למוטט את משטר ההיאתולות, מוג'תבא נחשב באיראן להרבה יותר קיצוני מאביו עלי חמ'ינאי שחוסל על ידי ישראל.

הנחת העבודה במערב הייתה כי חיסולו של עלי ח'מינאי עשוי לפתוח מאבק ירושה שיחליש את המשטר או יביא לבחירת דמות שמהווה פשרה.

 בפועל, בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי מאותתת על בחירה הפוכה, המשכיות אידיאולוגית כמעט מלאה של הקו שנקבע מאז תחילת המהפכה האסלאמית.

הבחירה בו מעידה כי מוקדי הכוח המרכזיים במשטר, ובראשם "משמרות המהפכה" העדיפו מועמד שמזוהה עמוקות עם המנגנון הביטחוני ועם תפיסת "ההתנגדות" האזורית של איראן.

עבור ההנהגה האיראנית, עצם הבחירה בבנו של המנהיג הקודם עלי ח'מינאי, משדרת מסר כפול, המשטר לא נשבר בעקבות חיסול המנהיג הקודם והוא מסוגל לשמר רציפות שלטונית גם בתנאי מלחמה ולחץ בינלאומי.

הגורמים הביטחוניים הבכירים מעריכים כי בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון מציבה אותו כעת ליעד מספר אחד לחיסול נוכח ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה נתניהו ושל שר הביטחון כ"ץ, להערכתם, מדובר בצעד הכרחי למיטוט המשטר האיראני גם אם הוא יביא להסלמה חסרת תקדים, שכן תקיפה נגד המנהיג העליון נתפסת באיראן כפגיעה ישירה בלב המשטר ובסמל הריבונות הדתית והפוליטית גם יחד.

מצד שני, אם ישראל תימנע מצעד כזה, היא עלולה להיתפס כחלשה ומורתעת מפני "משמרות המהפכה".

מבחינה אסטרטגית, מוג'תבא ח'מינאי מגלם כיום את מרכז הכובד של המשטר האיראני, הן כסמל אידיאולוגי והן כמי שמרכז בידיו סמכות פוליטית ודתית עליונה.

מוג'תבא ח'מינאי יהפוך מעתה ליעד מודיעיני מרכזי מבחינת ישראל וארה"ב ההחלטה לפעול נגדו בפועל תתואם בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ.

לדברי הגורמים הביטחוניים, בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי צפויה גם לחזק את הקשר בין מוסד המנהיג העליון לבין הממסד הביטחוני, במיוחד "משמרות המהפכה". לאורך השנים נחשב מוג'תבא לדמות המקושרת ביותר למפקדי הארגון ולרשתות הכוח הפנימיות שלו.

משמעות הדבר היא כי קבלת ההחלטות בטהראן עשויה להפוך ריכוזית יותר ומבוססת יותר על שיקולים ביטחוניים, דווקא בשלב שבו איראן נמצאת בעימות צבאי ישיר עם ישראל וארה"ב.

בטהראן צפויים להשתמש בהצהרות האמריקניות והישראליות כדי להציג את בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי כניצחון של "הריבונות האיראנית". מבחינה תעמולתית, עצם העובדה שהמשטר הצליח לבחור מנהיג חדש למרות האיומים עשויה לחזק את הנרטיב של עמידה מול לחץ חיצוני.

עצם הבחירה במוג'תבא ח'מינאי לתפקיד המנהיג העליון מסמנת כי למרות הפגיעה הקשה בצמרת המשטר, המערכת הפוליטית האיראנית הצליחה לייצר רציפות שלטונית במהירות יחסית, וכי הקרב על עתידו של המשטר האיראני רחוק מסיום.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי