על רקע ההסלמה המתמשכת בגבול הצפון והעימות הצבאי בין ישראל לחיזבאללה, מתרבים בימים האחרונים הדיווחים על ניסיון בינלאומי לפתוח ערוץ מדיני בין ישראל ללבנון.
לפי מקורות דיפלומטיים במערב ודיווחים בתקשורת הערבית, משלחות משתי המדינות עשויות להיפגש בקרוב כדי לבחון אפשרות לפתוח במשא ומתן ישיר.
מדובר במהלך שמטרתו המרכזית היא לבלום הידרדרות למלחמה רחבה נוספת ולייצב את המצב הביטחוני לאורך הגבול.
על פי הדיווחים בתקשורת, השיחות עשויות להתקיים בקפריסין או בפריז, כאשר ארצות הברית צפויה למלא תפקיד מרכזי בגישור בין הצדדים.
על פי גורמים מדיניים בירושלים, ראש הממשלה נתניהו מינה את השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר לייצג את ישראל אם וכאשר ייצאו המגעים לפועל.
עצם קיומם של דיונים כאלה, גם אם בשלב ראשוני בלבד, מעיד כי לצד הלחימה בשטח מתנהל גם מאמץ מדיני לנסות ולעצב את המציאות הביטחונית בגבול הצפון לאחר סיום המערכה.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי הגורם הבולט ביותר בניסיון לקדם את המהלך הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון, שפועל בתקופה האחרונה לקידום יוזמה מדינית שתבלום את ההסלמה בין ישראל לחיזבאללה.
מקרון קרא לישראל להסכים לפתיחת שיחות ישירות עם ממשלת לבנון ואף הציע כי צרפת תהיה מוכנה לארח את המגעים בפריז.
בהודעה שפרסם ברשת X בשלוש שפות, צרפתית, ערבית ועברית, הדגיש מקרון כי יש לעשות כל שניתן כדי למנוע הידרדרות נוספת בלבנון. הוא קרא לחיזבאללה להפסיק את מדיניות ההסלמה שלו ובמקביל הפציר בישראל להימנע מהרחבת הפעילות הצבאית.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי המעורבות הצרפתית אינה מקרית. צרפת רואה בלבנון אזור השפעה היסטורי שלה והיא חוששת כי הידרדרות למלחמה רחבה תעמיק עוד יותר את המשבר הכלכלי והפוליטי שבו מצויה המדינה. לכן היא מבקשת לקדם יוזמה שתייצב את הגבול עם ישראל ותחזק את מוסדות המדינה הלבנונית.
אולם, להערכתם, ממשל ביידן לא יאפשר לצרפת להוביל שום מהלך מדיני בלבנון, ארה"ב היא השושבין הראשי של כל משא ומתן בין ישראל ללבנון.
גם חזבאללה מתנגד ליוזמה הצרפתית ובכיר חזבאללה מחמוד קמאטי אמר אתמול לערוץ אלג'זירה כי "היוזמה הצרפתית נפלה לפני שהחלה."
במקביל ללחץ הבינלאומי הציג נשיא לבנון ג'וזף עון יוזמה מדינית בת ארבע נקודות שנועדה להביא לסיום הלחימה. היוזמה כוללת הפסקת אש מלאה בין ישראל ללבנון, סיוע בינלאומי לצבא לבנון, פירוק חיזבאללה מנשקו ופירוק מחסני הנשק שלו, וכן פתיחת משא ומתן ישיר בין שתי המדינות בחסות בינלאומית.
מדובר ביוזמה שאפתנית מאוד, שכן פירוק חיזבאללה מנשקו הוא יעד שממשלות לבנון מתקשות להשיג כבר שנים. ארגון הטרור השיעי איננו רק כוח צבאי אלא גם גורם פוליטי מרכזי בזירה הלבנונית, שיש לו נציגים בממשלה ובפרלמנט ושמחזיק בהשפעה עמוקה על מוסדות המדינה.
עם זאת, עצם העלאת היוזמה משקפת הבנה גוברת בקרב חלקים מההנהגה הלבנונית כי המשך שליטתו הצבאית של חיזבאללה בדרום לבנון גורר את המדינה שוב ושוב לעימותים צבאיים עם ישראל שהורסים את לבנון.
אולם, יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, שהינו גם ראש תנועת אמל השיעית, מתנגד לכל יוזמה למשא ומתן עם ישראל.
הוא מסרב למנות נציג שיעי למשלחת הלבנונית למשא ומתן עם ישראל ומדגיש כי יש להפסיק תחילה את התקיפות, להכריז על הפסקת אש ולחזור להסכם אוקטובר 2024 ולמנגנון הפיקוח שנקבע במסגרתו, כך דיווחו אמצעי התקשורת בלבנון.
מנקודת המבט הישראלית, כל יוזמה מדינית בגבול הצפון תיבחן בראש ובראשונה לפי השאלה האם היא משנה בפועל את המציאות הביטחונית בשטח. מבחינת ישראל, הבעיה המרכזית איננה הגבול בין שתי המדינות אלא קיומו של ארגון טרור חמוש היטב ומגובה על ידי איראן, הפועל מדרום לבנון נגד ישראל.
לכן, התנאי המרכזי מבחינת ישראל לכל הסדר עתידי הוא הרחקת חיזבאללה מקו הגבול ופירוק נשקו.
לקחי השנים האחרונות, ובמיוחד הניסיון ממלחמת לבנון השנייה והאירועים שלאחריה, חיזקו בירושלים את ההערכה כי הסדרים מדיניים שאינם מגובים במנגנון אכיפה אפקטיבי אינם מצליחים למנוע את התחמשות הארגון ואת התבססותו מחדש בדרום לבנון.
שר החוץ גדעון סער אמר אתמול בתדרוך לתקשורת הזרה כי:"אנחנו מצפים ממשלת לבנון לעשות צעדים רציניים כדי לעצור את חזבאללה מירי לעבר ישראל. אנחנו לא מתכוונים לבצע שיחות ישירות עם הממשלה הלבנונית ימים הקרובים."
גורמים מדיניים אומרים כי צרפת מנסה לשחק במגרש האמריקני ולהתערב בנעשה בלבנון כדי לסכל את המבצע הצבאי הישראלי בדרום לבנון.
לדבריהם, צה"ל עסוק כעת במלחמה באיראן, זוהי הגזרה העיקרית שממנה יגזר גם הטיפול בטרור של חזבאללה בלבנון וכרגע אין שום משא ומתן מדיני על הפסקת המערכה.
לפי הגורמים האלה, צה"ל נערך למלחמה בלבנון לכמה שבועות עד לאחר חג הפסח, הפעילות תכלול גם הרחבת הנוכחות הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון ומספר המאחזים שיש לצה"ל בשטח, העומד על 5 מאחזים, יורחב ל-18 מאחזים על פי החלטת הדרג המדיני.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
