גורמי מודיעין במערב מעריכים כי מרות החיסולים המוצלחים שעשתה ישראל אתמול של עלי לאריג'אני, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי ומנהיג איראן בפועל, ושל מפקד הבסיג' עו'לאם סולימאני וסגנו, המנהיג העליון החדש מוג'תבא ח'מינאי והחבורה הבכירה של מפקדי "משמרות המהפכה" אינם מוכנים להיכנע או לבקש הפסקת אש.
להערכתם,כל דיון רציני על הפסקת אש מלאה במלחמה הנוכחית לא יתחיל בפועל לפני שהמעגל הקרוב למוג'תבא ח'מינאי ירגיש שהמדינה מותשת מבחינה צבאית, ושמשך המלחמה יעמיק את המשבר שבו היא נתונה.
לדבריהם, מוחסן רזאי, שמונה על ידי מוג'תבא ח'מינאי לכהן כיועץ הצבאי הבכיר שלו, ממלא תפקיד משמעותי במערכת קבלת ההחלטות.
רזאי, הידוע כבעל דעות ניציות ולוחמניות נחשב גם לאחד שהמליץ בשנת 1988 להימנע מהפסקת אש עם עיראק במלחמת 8 השנים, לאחר שכוחות הצבא האיראני היו כבר מותשים.
מי שקיבל בסופו את ההחלטה על הפסקת האש במלחמה עם עיראק היה המנהיג העליון רוחאללה ח'ומייני.
על פי גורמי המודיעין במערב, הדמויות המרכזיות שמקיפות את מוג'תבא ח'מינאי במעגל הקרוב הן:
א.יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף- לשעבר בכיר במשמרות המהפכה, שנחשב לבעל השפעה גדולה על מערכת קבלת ההחלטות.
ב. אחמד ווהידי- גנרל במשמרות המהפכה ששימש כשר בתקופתם של הנשיאים אברהים ראיסי ומחמוד אחמדינג'אד והיה המפקד הראשון של גיס "קודס".
ג.רחים ספאווי-יועץ בכיר בתקופת אביו של מוג'תבא ח'מינאי.
ד. הגנרל עלי עבדאללאהי עלי־אבאדי נחשב- לאחת הדמויות הבכירות והמשפיעות במערכת הביטחון של איראן, במיוחד בתחום ההגנה האווירית והפיקוד האסטרטגי. לאורך השנים הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא האיראני ובמערכת הביטחון הרחבה של הרפובליקה האסלאמית, והוא משתייך לדור הקצינים שצמחו מתוך מלחמת איראן-עיראק והפכו לעמודי התווך של הממסד הביטחוני האיראני.
עוד במעגל המשפיע נמנים:
א.מג'יד מוסאווי- מפקד היחידה הטילית במשמרות המהפכה.
ב.עלי רזא תנקסירי- מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
נכון לעכשיו,למרות התקיפות הקשות, הצליחה איראן למנוע כל התפרקות במבנה הפיקוד הצבאי וההנהגה שלה. הצבא האיראני הכין מראש תוכנית להבטיח שכל מלחמה נגדה תהיה יקרה מאוד לאזור ולכלכלה העולמית.
הנחת היסוד של המשטר מתמקדת בשני צירים:
א.יצירת אווירת מלחמה במדינות המפרץ באמצעות מלחמת התשה של טילים בליסטיים וכטב"מים תוך טענה שהן מסייעות לארה"ב לתקוף את איראן.
ב.שיבוש משמעותי בתנועת ספינות במיצרי הורמוז.
על פי ההערכות של גורמי המודיעין במערב, איראן פועלת להביא לעליית מחירי הנפט למחיר של 200 דולר לחבית לקראת בחירות האמצע בחודש נובמבר בארה"ב כדי להכשיל את הנשיא טראמפ.
להערכתם, אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב, הוא צפוי לגלות קו נוקשה שמסרב להתגמש כדי שלא להיתפס כחלש ותבוסתן.
משמעות חיסול עלי לריג'אני ומפקד הבסיג' עו'לאם סולימאני
חיסולם של עלי לריג'אני מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי ומפקד הבסיג' ע'ולאם סולימאני, הוא מכה קשה למבנה ההנהגה באיראן, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי חיסולו מטלטל את המשטר, אולם,עדין יש לחסל את "הגרעין הקשה" של מפקדי "משמרות המהפכה" שהוא זה ששולט בפועל באיראן.
לריג'אני מילא תפקיד קרדינלי כ"מנהיג בפועל", שהיה משקל נגד לאליטה הדתית והצבאית.
החיסול מבודד עוד יותר את מוג'תבא ח'מינאי,כאמור מי ששולט בפועל הם הגנרלים של "משמרות המהפכה", חיסול עלי לאריג'אני מחליש את היכולת לקבל החלטות אסטרטגיות נכונות ומהווה פגיעה ברצף הפוליטי הפנימי.
לחיסול של מפקד הבסיג' ע'ולאם סולימאני וסגנו יש חשיבות רבה בכל הקשור לגל המחאה שצפוי להתחדש בקרוב, החיסול נתפס כנקמה על מעשי הטבח ההמוני שעשו אנשי הבסיג' בעם האיראני ועידוד מורלי למפגינים אשר מצפים כי ישראל וארה"ב יחסלו את כוחות הבסיג' שטבחו בהם בראשית גל המחאה והרגו כ-30 אלף איש.
להערכת גורמים ביטחוניים,החיסול עשוי להחליש את הפיקוד והסדר המבצעי ביחידות הבסיג' אשר ימהרו למנות להם מחליפים, במיוחד בתחומים המבצעיים, אולם ישראל מתכננת להמשיך בחיסולים של אנשי הבסיג'.
חיסולו של עלי לריג'אני מגדיל את המתח סביב היורש המיועד, מוג'תבא חמינאי.
האב, עלי ח'מינאי, חוסל כבר במכת הפתיחה של המלחמה, והבנים האחרים עדיין לא נכנסו למעגל ההנהגה.
לאחר שהחיסולים יצרו חלל במערכת הכוח השלטוני של ההנהגה האיראנית, מוג'תבא ח'מינאי עומד בפני קושי אדיר לממש את סמכויותיו ולבסס את מעמדו, והוא עדיין אינו מצויד ברשת תמיכה רחבה בקרב הפוליטיקאים, כוהני הדת השיעים והצבא. החיסולים עשויים להאט את כניסתו לתפקיד ולהפוך את המשטר לפגיע יותר למשברים פנימיים.
להערכת הגורמים הביטחוניים,החיסולים שעשתה ישראל מייצרים פוטנציאל למשבר עמוק במבנה השלטוני האיראני. המשטר, שכבר נפגע מאובדן המנהיג העליון וממפקדים צבאיים בכירים, עשוי למצוא עצמו מתלבט קשות בקבלת החלטות אסטרטגיות ובקושי לנצח את המשברים הפנימיים.
ברמה החברתית, החיסולים עשויים לשמש דחיפה נוספת למפגינים לצאת בזמן המתאים לרחובות לאחר שיקבלו את ההוראה מהנשיא טראמפ.
החיסולים האחרונים שעשתה ישראל מציגים חולשה במרכזי הכוח הפוליטיים והצבאיים, ומעניקים למפגינים סימן לכך שהמשטר אינו חזק ואינו מסוגל להגן על מנהיגיו הבכירים. יחד עם זאת, עלול גם להיווצר אפקט הפוך, שבו חלקים מהאוכלוסייה יראו בסמכות הצבאית החזקה של משמרות המהפכה את הגורם היחיד שמסוגל לשמור על יציבות.
ישראל שלחה,באמצעות החיסולים, מסר ברור: היא פוגעת בהנהגה האיראנית המרכזית, בזו שפועלת לדכא את בני עמה ושתומכת בארגוני הטרור במזרח התיכון.
החיסולים של בכירי המשטר מדגישים את היכולת הישראלית לפגוע ישירות במנהיגות האיראנית הבכירה ביותר תוך שימוש במודיעין מדוייק ויכולת מבצעית גבוהה, ובו זמנית יוצרים משבר פנימי במשטר שמחליש מאוד את תדמיתו הכוחנית במזרח התיכון, המיתוס של משטר ההיאתולות החזק מתנפץ עכשיו לרסיסים בעיני העולם הערבי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
