גורם איראני בכיר אמר אתמול לסוכנות רויטרס כי טהראן עדיין בוחנת הצעה אמריקנית לסיום המלחמה, חרף תגובה ראשונית שלילית, דבר המצביע על כך שאיראן לא דחתה את ההצעה באופן סופי עד כה.
גורמים איראניים מתחו ביקורת חריפה על כל אפשרות לקיים משא ומתן עם ממשל הנשיא דונלד טראמפ, אך העיכוב במתן תשובה רשמית לפקיסטן, שהציגה הצעה בת 15 סעיפים בשם וושינגטון, נראה כאות לכך שלפחות חלק מהדמויות בהנהגה בטהראן שוקלות את ההצעה.
דברי הגורם האיראני, שלפיהם ההצעה עדיין נמצאת בבחינה למרות שהתגובה הראשונית הייתה שלילית, סותרים את מה שדיווחה רשת "פרס טי.וי" האיראנית, שציטטה גורם אלמוני שטען כי איראן דחתה את ההצעה.
גורם ביטחוני בכיר בפקיסטן ציין כי ארצו עוקבת אחר ההתפתחויות מול שר החוץ האיראני ועדיין ממתינה לתשובה רשמית.
אולם, בישראל נערכים לכך שהמלחמה תיעצר, גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי הנשיא טראמפ עשוי להכריז על הפסקת אש לקראת סוף השבוע או לכל היותר עד אמצע שבוע הבא לתקופה של חודש ימים ואף עשוי להכריז עליה חד צדדית בימים הקרובים.
לכן צה"ל מאיץ את ביצוע המשימות כדי להשיג כמה שיותר בתקיפת היעדים באיראן.
ההערכה של גורמים מדיניים היא כי טראמפ מנסה לפנות לדרך המשא ומתן בגלל משבר האנרגיה אך הוא גם נערך לכך שהאיראניים יכשילו את הערוץ המדיני ולכן נמשכת הזרמת הכוחות האמריקנים לאזור.
עצירת המלחמה עשויה לבלום את עליית מחירי הנפט, נכון לעכשיו, ישראל מתקשה להעריך לאן יפנה הנשיא טראמפ בסופו של דבר, הסיכוי שאיראן תסכים למסמך 15 הנקודות האמריקני הוא קלוש, איראן מעריכה כי היא חזקה למרות המכות הקשות שחטפה והיא מחזיקה בקלף החזק שהוא סגירת מיצרי הורמוז.
על פי דיווחים מאיראן, ההנהגה האיראנית נערכת להפתעה מצד הנשיא טראמפ כמו כיבוש האי חארג' או כיבוש איים באזור, סוכנות הידיעות האיראנית תסנים דיווחה אמש כי טהראן תפתח חזיתות נוספות כולל סביב מיצרי באב אלמנדב אם ארה"ב וישראל ינקטו בפעולות צבאיות ימיות.
גורמים ביטחוניים בכירים מציינים כי למרות המכות הצבאיות הקשות שהנחיתו ארה"ב וישראל על איראן, המשטר האיראני מחזיק מעמד ואיננו קורס, מדובר באגוז קשה לפיצוח.
לדבריהם, יש סדקים במשטר כתוצאה מהחיסולים שעשתה ישראל בצמרת המדינית והצבאית וגם כתוצאה מהפגיעה במערך הטילים הבליסטיים והתעשיה הצבאית, אך הם אינם מספיקים כדי להביא לנפילת המשטר בטווח הזמן הקרוב.
טהראן הצליחה לשמור על רציפות תפקודית, להפעיל מערכי תקיפה מגוונים ולשדר מסר של עמידות אסטרטגית.
ירי הטילים הבליסטיים והשימוש הנרחב בכטב"מים הציבו את מערכות ההגנה של ישראל במבחן מורכב.
הפגיעות באתרים אסטרגיים ובאזורים צפופי אוכלוסיה לצד הקושי לייצר יירוט מלא, המחישו כי גם מערכות מתקדמות של הגנה אווירית ישראלית, מהטובות בעולם, אינן מספקות חסינות מוחלטת.
במקביל, בזירה האמריקאית נרשמו אתגרים מבצעיים ולוגיסטיים, שהעידו על מגבלות הכוח גם עבור הצבא החזק בעולם.
פרשנים איראניים ופרשנים בעולם הערבי מציינים כי מול התמונה הזו בלט הפער בין המציאות לבין ההצהרות הפוליטיות של נשיא ארה"ב.
דונלד טראמפ הרבה להתפאר כי הצליח “לחסל את היכולות של איראן” וכי הביא לייצוב האזור.
אולם ההתפתחויות בשטח מצביעות על תמונה שונה, איראן לא רק שלא קרסה, אלא אף הצליחה להכתיב קצב תגובה ולהשפיע על מהלך העימות. הפער בין הרטוריקה לבין המציאות הפך לאחד המאפיינים הבולטים של המלחמה.
אחד הביטויים המשמעותיים ביותר לשינוי במאזן הכוחות היה האיום האיראני על סגירת מיצרי הורמוז, ואף צעדים מעשיים לצמצום התנועה בהם.
מדובר בעורק האנרגיה המרכזי של העולם, שדרכו עובר חלק ניכר מאספקת הנפט והגז הגלובלית. עצם היכולת של איראן לאיים על נתיב זה, קל וחומר לפגוע בפעילותו, העניקה לה מנוף לחץ אסטרטגי שאינו תלוי רק בכוחה הצבאי הישיר.
ההשפעה הייתה מיידית, מתיחות בשווקי האנרגיה, חשש עולמי מפגיעה בשרשראות אספקה ולחץ גובר על מדינות המערב ובעלות בריתן במפרץ. בכך הרחיבה איראן את זירת העימות אל מעבר למימד הצבאי והפכה אותו למשבר בעל השלכות כלכליות בינלאומיות.
לכך יש להוסיף את שיגור הטילים האיראניים לעבר הבסיס בדייגו גראסיה, למרחק של 4000 ק"מ, איראן הצליחה להפתיע את העולם ובמיוחד את מדינות אירופה שגילו כי בירותיהן נמצאות תחת איום של טילים בליסטיים איראניים.
השאלה המרכזית היא האם וושינגטון לקחה תרחיש כזה בחשבון מראש.
שר המלחמה האמריקני פיט הגסת' אומר שכן והתרחיש נבחן, אך נראה שהיקף ההשפעה והנכונות האיראנית להשתמש בקלף הזה הוערכו בהערכת חסר.
לדברי הגורמים הביטחוניים, איראן מחזיקה עכשיו את ארה"ב במקום רגיש ויש לה מנוף לחץ אסטרטגי עליה, הנשיא טראמפ יצטרך לפתור את הבעיה באמצעות פיתרון דיפלומטי או באמצעות פעולה צבאית שעלולה להסתבך.
אחת הדרכים שמוצעת היא השתלטות על האי חראג' שממנו מייצאת איראן כ-90 אחוזים ממוצרי הנפט והגז שלה או השתלטות קרקעית על רצועת החוף המשקיפה על מיצרי הורמוז.
סוגיית מיצרי הורמוז הפכה במהרה לגורם שמשנה את כללי המשחק, דהיינו, יתרון א-סימטרי ברור בידי איראן, המגביל את חופש הפעולה של ארה"ב ומגביר את הלחץ הבינלאומי לבלימת ההסלמה.
לסיכום,אומרים הגורמים הביטחוניים הבכירים,המלחמה הזו עדיין רחוקה מהכרעה, אך כבר עכשיו ברור שהיא שינתה את כללי המשחק באזור ועדיין לא הוכרעה השאלה מי ניצח בה.
