מבחינת המשטר האיראני הישרדותו היא הניצחון

הפער בין שאיפת המערב להכרעה לבין האסטרטגיה האיראנית של "ניצחון דרך הישרדות" מסביר מדוע המלחמה מתארכת ומדוע כניעה אינה עומדת על הפרק.

לקראת אפשרות יישום האולטימטום של טראמפ לאיראן, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי איראן איננה מתכוונת להרים דגל לבן והיא הולכת עד הסוף מול הנשיא טראמפ גם אם תשלם מחיר כלכלי כבד.

מפקדי משמרות המהפכה מעריכים כי מסמך 15 התנאים שהנשיא טראמפ דורש מהם הינו מסמך כניעה משפיל ואינם מוכנים לראות בו אפילו בסיס למשא ומתן, להערכתם אם הנשיא טראמפ וישראל יפגעו בתשתיות הלאומיות של איראן הם יגרמו בסופו של דבר לתוצאה הפוכה ואזרחי איראן יתלכדו סביב המשטר הנוכחי.

על פי הגורמים הביטחוניים, למשמרות המהפכה יש מספיק טילים בליסטיים וכטב"מים לתקוף את ישראל ואת מדינות המפרץ בעוצמה והם ינסו גם לסגור את מיצרי באב אלמנדב באמצעות החות'ים בתימן כדי להגביר את הכאוס בכלכלה העולמית.

לדבריהם,איראן מציגה היום דוגמה חיה למדינה שמעצבת מחדש את מושג ההישרדות, לא רק כתגובה הגנתית זמנית, אלא כאסטרטגיה מקיפה המכתיבה את התנהלותה הפנימית והחיצונית.

בעימות הצבאי הנוכחי, שהינו המשך למלחמת 12 הימים ביוני 2025, המשטר האיראני אינו שואף לניצחון צבאי מסורתי, אלא מגדיר כל יום של הישרדות, כל מערכת שלטונית הפועלת, וכל יכולת הנהגה פעילה תחת לחץ, כניצחון בפני עצמו.

גישה זו מושרשת בהיסטוריה האיראנית, במיוחד במלחמת איראן–עיראק (1980–1988), שבה המטרה העיקרית הייתה שמירה על הישרדות המדינה מול מתקפה כוללת.

גם כיום, איראן מתמודדת עם חיסולים ממוקדים של מנהיגים בכירים, פגיעה במרכזי כוח והתקפות ישירות מצד ישראל וארה"ב.

המבנה המורכב של המשטר , הכולל מוסדות דתיים, צבאיים ופוליטיים , מאפשר ספיגה של המכות, חילופי מנהיגים מהירים והמשכיות פעולה תחת לחץ כבד, תוך שמירה על מרכזי קבלת ההחלטות.

מבחינה אידיאולוגית, ההיבט השיעי של "הישרדות היא ניצחון" מתבטא במפורש: כל ירייה, כל תקיפה, וכל יום שבו המשטר עומד על רגליו נחשבים לניצחון בפני עצמו המקרב את הגעת המהדי(המשיח).

אובדן זמני של כוח או משאבים אינו נחשב לכישלון כל עוד המערכת המרכזית שורדת. מבחינת איראן, הישרדות המשטר ושמירה על המבנה הפוליטי הם המדד האמיתי לניצחון, גם אם העולם החיצון רואה רק לחץ ואיום.

העימות הצבאי הנוכחי נכנס לחודשו השני ללא הכרעה ברורה.

איראן מסוגלת לעמוד בעימותים ממושכים גם במחיר אבדות כבדות. חרף ההפסדים, איראן לא מוגדרת כמובסת, כניעה אינה תרחיש סביר בשלב זה. מבחינת המשטר האיראני, הישרדות היא הניצחון על ישראל וארה"ב.

גורמים ביטחוניים בכירים מזהירים מפני זלזול בכוחה של איראן. אף שאינה משתווה בעוצמתה לעוצמות הצבאיות והטכנולוגיות של ארה"ב או ישראל, מדובר בכוח אזורי משמעותי, המשפיע בזירות אסטרטגיות כמו מיצרי הורמוז ובאב אל-מנדב , נתיבי שיט קריטיים לכלכלה העולמית. איראן מנצלת את שליטתה באזורים אלו כקלף מיקוח במו"מ מול המערב, תוך הצבת דרישות מקסימליות לשיפור עמדתה.

העימות הצבאי מציב את איראן בפני דילמה קשה, להסכים לתנאי הנשיא טראמפ תחת איום מתמיד על בכירי המשטר, או להתמודד עם אופציה צבאית שמסכנת את המדינה, את המפרץ ואת השפעתה על הכלכלה והביטחון הגלובליים.

האיראנים בחרו באופציה הצבאית והם בטוחים כי יצליחו להכיל את ההתקפות האמריקניות-ישראליות על התשתיות הלאומיות גם אם ישלמו מחיר כבד, מילת המפתח היא ההישרדות שהינה מבחינתם מילה נרדפת לניצחון.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי