האם "אזורי הפיילוט" בדרום לבנון יבשרו את סוף עידן חיזבאללה?

המחלוקת הפוליטית סביב הסכם המסגרת עם ישראל משקפת את הקרב האמיתי על עתידה של לבנון , בין תפיסת המדינה הריבונית לבין המשך השפעתה של איראן באמצעות חיזבאללה.

ביום שלישי הקרוב יתחדשו ברומא השיחות בין משלחת ישראל למשלחת לבנון על יישום הסכם המסגרת בין שתי המדינות, יהיה זה סבב המשא ומתן השביעי במספר ועל פי ערוץ אלחדת' הסעודי, המשלחת הלבנונית תדרוש את הכללת העיירה בנת ג'ביל או את כפר אלחיאם בשלב השני של אזורי הפיילוט.

העיירה בנת ג'ביל נחשבת למעוז של חזבאללה בדרום לבנון שממנה נשא חסן נצראללה בשנת 2000 את הנאום המפורסם שבו הישווה את ישראל לקורי העכביש.

גורמים ביטחוניים  בכירים אומרים כי הוויכוח המתנהל כיום בלבנון סביב הקמתם של "אזורי הפיילוט" בדרום המדינה חורג בהרבה משאלה טכנית של פריסת צבא לבנון או נסיגה ישראלית. לדבריהם, מדובר במאבק על דמותה העתידית של לבנון ועל השאלה מי יהיה הגורם שיחזיק במונופול על הכוח הצבאי , המדינה או חיזבאללה.

הפיצוץ הישראלי הגדול של המנהרות באזור מבצר הבופור, שלדברי גורמים ביטחוניים כוון נגד תשתית טרור גדולה ששימשה את תוכנית חיזבאללה לחדירה לגליל, עורר סערה גדולה בלבנון, הנשיא ג'זף עון גינה אותו והדבר המחיש עד כמה המצב הביטחוני נותר שברירי ועד כמה כל התקדמות מדינית עלולה להיעצר בעקבות אירוע צבאי אחד.

מאז הוחל ביישום תוכנית "אזורי הפיילוט", שכלל את נסיגת צה"ל מהכפר זוּתר אל-ע'רבייה ואת פריסת צבא לבנון במקומו, מנהל חיזבאללה מערכה פוליטית נגד המהלך.

במקביל תקפו בכירי הארגון את ביקורו של נשיא לבנון ג'וזף עאון בוושינגטון ואת פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, תוך הצגתה ככישלון עוד לפני שניתן היה לבחון את תוצאותיה.

מבחינת חיזבאללה, הצלחת תוכנית "אזורי הפיילוט" עלולה להוכיח כי המדינה הלבנונית מסוגלת, באמצעות צבאה, להחזיר בהדרגה את ריבונותה לדרום המדינה. הצלחה כזו תערער את הטענה המרכזית שעליה בנה הארגון את מעמדו במשך עשרות שנים  שרק "ההתנגדות" מסוגלת להגן על לבנון מפני ישראל.

אולם ההתנגדות למתווה "אזורי הפיילוט" אינה נחלתו של חיזבאללה בלבד. גם בקרב "המחנה הריבוני" יש ביקורת, אך מנקודת מבט שונה לחלוטין.

יו"ר מפלגת הכתאא'ב, סאמי ג'ומייל, טוען כי הבעיה איננה עצם קיומם של "אזורי הפיילוט", אלא העובדה שהם מוגבלים לאזורים מסוימים בלבד.

לדבריו, אין היגיון בכך שצבא לבנון ייפרס רק במקומות שמהם נסוגה ישראל, בעוד שחיזבאללה ימשיך להחזיק בכוחו הצבאי בשאר חלקי המדינה.

עמדה זו משקפת את דרישת "המחנה הריבוני" ליישם באופן מלא את החלטות ממשלת לבנון בדבר ריכוז כלל הנשק בידי המדינה, ללא קשר למשא ומתן המדיני או להסדרים אחרים.

מבחן למדינה הלבנונית

פרשנים לבנוניים אומרים כי תומכי הסכם המסגרת בין לבנון לישראל סבורים כי "אזורי הפיילוט" אינם ויתור לחיזבאללה או לישראל, אלא מבחן ראשון ליכולתה של המדינה הלבנונית לחזור ולמלא את תפקידה.

הנחת העבודה היא כי הצלחה בפריסה מדורגת של צבא לבנון, במקביל לנסיגה ישראלית ולהשבת האזרחים העקורים לבתיהם, עשויה ליצור מודל שניתן יהיה להרחיבו בהמשך במסגרת השיחות המדיניות הצפויות ברומא.

מנגד, כישלון הניסוי יחזק את טענת חיזבאללה כי אין חלופה ל"התנגדות", ויעמיק את הקיפאון הפוליטי והביטחוני.

הפרשנים הלבנוניים אומרים כי אחת הטענות המרכזיות שעולות בדיון הציבורי בלבנון היא שחיזבאללה כלל אינו חופשי להחליט בעצמו על עתיד נשקו.

לדברי מבקריו, הארגון הוקם כזרוע אסטרטגית של איראן בגבול ישראל, ולכן כל החלטה מהותית בנוגע לפירוקו מנשקו תלויה בראש ובראשונה בטהרן. כל עוד איראן תמשיך לראות בחיזבאללה נכס אסטרטגי מרכזי, ספק אם הנהגת הארגון תסכים לוותר על כוחו הצבאי.

לדבריהם, הפגישה בין הנשיא ג'וזף עאון לבין הנשיא טראמפ נתפסת בעיני תומכיו כהוכחה לכך שארה"ב ממשיכה להשקיע ביציבות לבנון ובחיזוק צבאה. עם זאת, מבקרי הנשיא טוענים כי עד כה לא הניבה הפגישה הישגים מעשיים.

האמת היא שמוקדם עדיין להסיק מסקנות. מבחינת לבנון, אומרים גורמים ביטחוניים, הצלחת היוזמה תימדד ביכולתה להביא לנסיגה ישראלית הדרגתית, לחיזוק צבא לבנון ולפתיחת מסלול לשיקום המדינה.

המתיחות הביטחונית האחרונה בדרום לבנון ממחישה עד כמה כל תקרית עלולה להחזיר את האזור למעגל האלימות ולטרפד את המאמצים המדיניים.

עם זאת, נדמה כי השאלה המרכזית כבר איננה רק מתי תיסוג ישראל, אלא האם לבנון תהיה מסוגלת למלא את הוואקום שייווצר לאחר מכן באמצעות מוסדות המדינה , או שחיזבאללה ימשיך להיות הכוח הדומיננטי בשטח.

זהו למעשה המבחן הגדול של הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון. אם "אזורי הפיילוט" יוכיחו שהמדינה מסוגלת לפרוס את צבאה, לאכוף את ריבונותה ולהחזיר את חיי האזרחים למסלולם, הם עשויים להפוך לנקודת מפנה היסטורית עבור לבנון.

 אם ייכשלו, יתחזקו הקולות הטוענים כי המדינה עדיין חלשה מכדי להתמודד עם המציאות שנוצרה במשך שנים של שלטון מקביל של חיזבאללה והשפעתה של איראן.

הערהףפורסם לראושנה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי