תנועת חמאס הודיעה אמש כי היא ממתינה לתשובה רשמת ממועצת השלום ומהמדינות המתווכות בנוגע ליישום השלב השני של הפסקת האש, מקור בכיר בחמאס מסר כי ארגונו והפלגים הפלסטינים "דבקים בהסכם" בנוגע ליישום השלב השני, כולל התחיבויות כל הצדדים.
במקביל,קטאר, מצרים וטורקיה פרסמו הודעה משותפת, שבה נכתב: "אנחנו מגנים את ההפרות הישראליות המתמשכות ברצועת עזה. כמדינות מתווכות, אנחנו מדגישים כי על ישראל למלא את התחייבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש. אנחנו קוראות להפעיל לחץ על ישראל למלא את התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי והסכם הפסקת האש".
אמצעי תקשורת פלסטינים מדווחים כי רצועת עזה נערכת ליישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, אם ממשלת ישראל תאשר את ההצעה המעודכנת שגובשה באמצעות המתווכות ואושרה כבר על-ידי חמאס ו"מועצת השלום".
מקור המעורה בעבודת הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה, הגוף שהוקם על-ידי "מועצת השלום" לצורך ניהול הרצועה לאחר הפסקת הלחימה, מסר לתקשורת הפלסטינית כי בימים האחרונים מתבצעות הכנות אינטנסיביות לקראת המעבר לשלב היישום של ההסכם.
לדבריו, מעבר לעדכון תוכניות העבודה של חברי הוועדה בתחומי אחריותם, מושם דגש מיוחד על התיק הביטחוני, שיכלול את רישום אמצעי הלחימה של ארגוני ההתנגדות, איסופם ואחסונם, בהתאם להסכמות שהושגו במסגרת ההסכם.
לדבריו, הצלחת תהליך איסוף ואחסון הנשק תהיה אחד המבחנים המרכזיים ליישום ההסכם ותשפיע באופן ישיר על תחילת נסיגת צה"ל מרצועת עזה.
עוד דווח כי הוועדה כבר פנתה לאנשי מקצוע בתחומי הביטחון, שגויסו בעבר בחוזים מיוחדים, וביקשה מהם להיערך לחידוש פעילותם. במקביל נערכת תוכנית להכשרת חלק מהם מחוץ לרצועת עזה, שם יעברו הכשרה מקצועית קצרה בנושאי רישום נשק, איסופו ואחסונו. לאחר מכן ישתלבו בעבודה מול ארגוני ההתנגדות, האחראי על התיק הביטחוני בוועדה והמתווכות, כדי להוציא לפועל את ההסכם.
על פי המתווה, צוותי הוועדה יהיו אחראים באופן בלעדי על איסוף אמצעי הלחימה ואחסונם במקומות שיוגדרו מראש, ללא כל מעורבות ישראלית.
לפי המקור, אף שהוועדה אינה משתתפת במשא ומתן המדיני בין המתווכות לבין חמאס, היא צפויה להיות הגוף המרכזי בשלב היישום.
העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח כי במסגרת ההסכם ירוכזו תחילה אמצעי הלחימה הכבדים של ארגוני ההתנגדות, ובראשם רקטות מתוצרת מקומית המסוגלות להגיע לשטח ישראל וטילים נגד ביצורים. לאחר מכן יחל דיון בנוגע ל"תשתיות ההתנגדות", דהיינו מנהרות וסדנאות לייצור אמצעי לחימה.
עוד נמסר כי חברי הוועדה ערוכים להיכנס לרצועת עזה מיד לאחר שישראל תאשר את כניסתם. בשלב זה הם פועלים מקהיר.
לדברי המקור, הוכנו תוכניות עבודה מפורטות לכל תחומי הפעילות, ובהן גם הקמת כוח משטרה חדש שיאכוף את החוק והסדר. בנוסף ביקשה הוועדה מנציג "מועצת השלום", ניקולאי מלאדינוב, להעמיד לרשותה תקציב משמעותי לצורך תוכנית סיוע דחופה שתכלול שיקום מערכת הבריאות, טיפול בעקורים, הרחבת הסיוע ההומניטרי והנעת הפעילות הכלכלית ברצועה.
בוועדה מדגישים כי התנאי הראשון להצלחת התוכנית הוא הפסקה מוחלטת של הלחימה והפעלה מיידית של מנגנון הכנסת הסיוע ההומניטרי.
חמאס מתכוננת למשא ומתן על היישום
אמצעי התקשורת של חמאס מדווחים כי גם חמאס משלימה את היערכותה לקראת השלב הבא של ההסכם.
מקור בתנועה מסר כי אם ישראל תאשר את המתווה, יוקמו צוותי משא ומתן מקצועיים שינהלו את הדיונים העקיפים על יישום ההסכם. בין הוועדות שתוקמנה תהיה ועדה ביטחונית שתעסוק בסוגיית נשק ההתנגדות ובנסיגת צה"ל מרצועת עזה, לצד ועדות שיעסקו בענייני העובדים במנגנון האזרחי ובחלוקת הסיוע ההומניטרי.
לדבריו, המתווכות עדכנו את חמאס כי תשובת ישראל צפויה להתקבל השבוע, וכי קיימים סימנים חיוביים לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על תמיכתו במתווה ואף הביע נכונות להפעיל לחץ על ממשלת בנימין נתניהו.
המקור הדגיש כי חמאס הסכימה למתווה החדש מתוך רצון להקל על סבלם של תושבי רצועת עזה, והבהיר כי לישראל לא יהיה כל תפקיד ברישום הנשק, באיסופו או באחסונו. לדבריו, האחריות הבלעדית לכך תוטל על הוועדה הלאומית לניהול הרצועה, ותהליך זה יהיה כרוך בנסיגת צה"ל מכל האזורים שאליהם התרחב במהלך הלחימה וביישום מלא של הסכם הפסקת האש.
המעורבות של מוחמד דחלאן
על פי דיווח של העיתון הבריטי "טלגרף", בכיר הפת"ח לשעבר מוחמד דחלאן מילא תפקיד מרכזי בגיבוש ההסכם ושכנע את חמאס כי ויתור על הנשק הוא הדרך היחידה להבטיח את הישארותה במערכת הפוליטית הפלסטינית בעתיד. לפי הדיווח, הוא אף הציע לחמאס שותפות פוליטית עתידית מול יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
על פי גורמים ביטחוניים, המעורבות של מוחמד דחלאן משקפת ניסיון של איחוד האמירויות להרחיב את השפעתה על הסדרי היום שאחרי בעזה, באמצעות אישיות פלסטינית בעלת קשרים בעולם הערבי ובארה"ב ובעלת השפעה בתוך הרצועה. מצב כזה עלול להפוך את עתידה של עזה לזירת תחרות אזורית במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בתוך כך נפגשו בקהיר משלחת חמאס בראשות זאהר ג'בארין ומשלחת הג'יהאד האסלאמי בראשות זיאד נח'אלה. שני הצדדים הדגישו את הצורך לחייב את ישראל להפסיק את כל פעולותיה הצבאיות, להשלים נסיגה מלאה מרצועת עזה, להתחיל בשיקום הרצועה ולאפשר את כניסת הוועדה הלאומית לניהול עזה בהקדם האפשרי.
הפגישה נערכה לאחר שהג'יהאד האסלאמי הודיע כי הוא מתנגד למתווה הפסקת האש הנוכחי, בטענה שאינו מבטיח את הפסקת המלחמה ואינו מספק ערבויות שימנעו מישראל לחדש את הלחימה.
הפרשן הפלסטיני מען אלביארי פירסם אתמול מאמר בעיתון "אלערבי אלג'דיד" שבו טען כי ההסכמה של חמאס להעביר את סמכויותיה למועצת השלום ולהתפרק מנשקה היא "הודאה למעשה בתבוסתה של חמאס מול האויב הישראלי, אך אין בכך חידוש. קשה להגדיר את מה שאירע בעזה במונחים אחרים מלבד תבוסה ברורה לא רק של תנועת ההתנגדות, אלא גם של הפרויקט הלאומי הפלסטיני כולו, על כל מרכיביו".
הוא הוסיף כי הצעדים שנוקטת כיום חמאס מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון, יישום תוכנית טראמפ וההסדרים של "מועצת השלום" מובילים את הזירה הפלסטינית לצומת חדש.
"אחד המאפיינים המרכזיים של שלב זה הוא נסיגה משמעותית של הפרויקט הלאומי הפלסטיני. לכן, המשימה הדחופה והעליונה כיום היא הצלת תושבי רצועת עזה, ככל שהדבר עדיין אפשרי", הוא הדגיש.
פרשנים ברצועת עזה טוענים כי הסכמת חמאס למפת הדרכים של "מועצת השלום" אינה משמעותה מסירה מיידית ומוחלטת של הנשק. מדובר באיסוף אמצעי הלחימה ואחסונם תחת שליטה פלסטינית, מבלי להכריע בשלב זה מה יעלה בגורלם בעתיד. בנוסף, התהליך מותנה בהפסקת הפעילות הצבאית הישראלית, בקביעת לוח זמנים מחייב ובנסיגת כוחות צה"ל במקביל לעמידת חמאס בהתחייבויותיה. חלק מהפרשנויות הפלסטיניות טוענות כי פירוק הנשק מתייחס לנשק הכבד בלבד, בעוד שסוגיית הנשק האישי נותרה פתוחה.
גורמים מדיניים בכירים מסרו כי ישראל הודיעה ל"מועצת השלום" על התנגדותה לכמה סעיפים מרכזיים בהסכם: נסיגה ישראלית מהקו הצהוב ברצועה לפני שחמאס השלים את התפרקותו מכל הנשק שברשותו, כולל פירוק המנהרות, השארת הנשק שנאסף במחסנים במקום להשמידו או להוציאו מרצועת עזה, שילובן של קטאר וטורקיה במנגנון הפיקוח והאימות, ושלילת "חופש הפעולה הצבאי" של צה"ל באזורים שיועברו לאחריות הכוח הבינלאומי והמשטרה הפלסטינית.
לדבריהם, הלכי הרוח בעולם הערבי הם כי הסכמת חמאס למפת הדרכים של "מועצת השלום" נתפסת כהזדמנות לעצור את "השמדת" תושבי הרצועה, לחדש את הכנסת הסיוע ההומניטרי, להתחיל בתהליך השיקום ולהחזיר את ניהול הרצועה לידי גורמים פלסטיניים.
לעומת זאת, בזירה הפלסטינית חמאס סופגת ביקורת ברשתות החברתיות על כך שכעת היא מסכימה להסדרים שבעבר דחתה, וכן על כך שהיא מציגה את אחסון הנשק כהישג במשא ומתן, אף שבפועל משמעותו היא הגבלת יכולותיה הצבאיות והוצאתה ממוקדי השלטון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הסכמת חמאס למתווה של "מועצת השלום" משקפת, מעבר מניסיון לשמור בעת ובעונה אחת על שלטונה ועל נשקה, למשא ומתן על תנאי הישרדותה הפוליטית לאחר המלחמה. זאת, לאחר שניהול רצועת עזה הפך לנטל כבד עבורה, יכולותיה הצבאיות נשחקו ואפשרויות הפעולה האזוריות שלה הצטמצמו.
במובן זה, ההחלטה מבטאת ניסיון של חמאס להסתגל למציאות החדשה, כדי להבטיח את הישרדותה במסגרת מערך הכוחות המורכב המעצב מחדש את המזרח התיכון ואת המערכת הבינלאומית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
