הדרג המדיני והביטחוני חייב להסיק כבר עכשיו מסקנות ממתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר המכונה "מבול אלאקצא".
יש כמה מסקנות מיידיות שצריך להסיק שמהן חייבים לגזור את דרכי הפעולה כבר עכשיו מכיוון שהמלחמה ברצועת עזה ובדרום לבנון עדיין לא הסתיימה וישראל עלולה להידרש ולשנות את תפיסת הביטחון שלה ולקבוע כבר עכשיו תפיסה חדשה.
מהן המסקנות המיידיות?
א.נכון לעכשיו, ישראל איננה יכולה לסמוך על מערכת המודיעין שלה שתיתן לה בזמן התראה מראש על חדירות מתוכננות של מחבלים לשטחה או כוחות צבא סדירים של מדינות ערב.
ייקח עוד זמן רב עד שמערכת המודיעין שכשלה ב-7 באוקטובר תשוקם וייושמו בה הלקחים הדרושים, ייתכן שמדובר במספר שנים.
ב.המכשול הקרקעי בגבול הרצועה ובגבול הצפון איננו מספיק לעצור חדירת אלפי מחבלים לתוך שטח ישראל.
.
ג. הצבת כוחות קטנים של ח"יר וטנקים סמוך לגבול בדרום ובצפון אינה מספיקה לעצור חדירת מחבלים לישראל בגזרה רחבה.
ד.ההתקפות של חמאס על ישובי עוטף עזה ושל חזבאללה על הישובים הישראלים הסמוכים לגדר הגבול, נותנות לגיטימציה לישראל להקים אזורי חיץ בצפון רצועת עזה ובדרום לבנון, ישראל איננה יכולה להשלים עם התקפות כאלה על אזרחיה בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל.
זהו הזמן לקבוע עובדות בשטח ולתפוס שטחים ברצועת עזה ובדרום לבנון ולהקים בהם אזורי חיץ, ברצועת עזה כבר התחיל התהליך הזה ועכשיו ישראל צריכה ליישם את התוכנית הזו גם בדרום לבנון, הקהילה הבינלאומית תתנגד לכך, אבל ישראל חייבת להרגיל אותה לרעיון.
במקביל ישראל צריכה להתחיל להקים גדר גבול חדשה בגבול המזרחי שלה עם ירדן למנוע חדירת מחבלים והברחות אמצעי לחימה.
הגבול הזה שאורכו 300 ק"מ פרוץ לחלוטין, לאור העובדה שאיראן וחמאס מנסות להפיל את שלטון המלך עבדאללה כדי להפוך את הגבול הזה לחזית חדשה נגד ישראל, הדרג המדיני חייב להזדרז ולאשר את התוכנית ולהקצות לה את המשאבים הדרושים, ראש הממשלה נתניהו מדבר על בניית הגדר או החומה החדשה בגבול המזרחי כבר כמה שנים אך שום דבר לא יצא אל הפועל עד כה.
אי אפשר לסמוך רק על שיתוף הפעולה ההדוק שיש לישראל עם מערכת הביטחון הירדנית במסגרת הסכם השלום משנת 1994 בין שתי המדינות, כדי לעצור חדירות מהגדה המזרחית של נהר הירדן אל ישראל, המציאות הזו עלולה להשתנות בכל רגע וישראל תמצא את עצמה לבדה.
סכנה נוספת שאורבת לישראל היא חדירת מחבלים לתוך שטח ישראל מתוך שטחי יהודה ושומרון לביצוע מעשי טבח, גם גדר ההפרדה הקיימת פרוצה בחלקים מסויימים ואין מספיק כוחות צבא שמאבטחים אותה.
קיימת סכנה של התקפות מחבלים על ישובי ספר ישראלים שקרובים לישובים פלסטינים, לדוגמא הירי שהיה לאחרונה מטול כרם לעבר הישוב בת חפר שבעמק חפר.
גם כאן, מערכת הביטחון חייבת לתגבר את הישובים האלה בכוחות נוספים, באמצעי מגיון ובנשק נוסף במידת הצורך.
ישראל מותקפת מכל עבר במה שמכונה "מערכה רב זירתית", היא חייבת לעבור למתקפה ולהקים בתוך שטחי האויב אזורי חיץ כדי שתוכל להגן היטב על אזרחיה.
אי אפשר יותר להסתמך על תפיסה של היערכות הגנתית בתוך שטח ישראל ולסמוך על המודיעין שייתן התראה בזמן כדי שישראל תוכל להזרים כוחות צבא מספיקים לאזורים שמותקפים, התפיסה הזו כשלה ב-7 באוקטובר.
ישראל זקוקה לעומק אסטרטגי או עומק טריטוריאלי כדי שתוכל להתגונן היטב מפני התקפות פתע עליה, במיוחד לאור העובדה שגם חזבאללה חפר מנהרות חודרות לשטח ישראל ומתכנן לכבוש את כל הגליל, זוהי העת לבסס את תפיסת אזורי החיץ בדרום ובצפון.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
