נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לקדם רעיון שכנראה הנשיא ארדואן נטע בראשו והוא הפקדת חלק מהטיפול במשבר הלבנוני בידי סוריה.
מבחינתו, לנשיא הסורי אחמד א-שרע יש יכולת לסייע בצמצום כוחו של חזבאללה, לבלום את זרימת אמצעי הלחימה לארגון ואף לתרום לייצוב מדינת לבנון, כך אומרים גורמים מדיניים בכירים.
הנשיא טראמפ שב והעלה את הרעיון הזה במהלך פגישתו בשבוע שעבר,ב-8 ביולי, עם נשיא סוריה אחמד א-שרע בשולי פסגת נאט"ו באנקרה, לאחר שכבר בחודש יוני הציע להעניק לדמשק תפקיד בסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.
מבחינת הממשל האמריקני, סוריה החדשה עשויה להפוך לשחקן אזורי פרגמטי, שיסייע לקדם יעדים שישראל וארה"ב מתקשות להשיג באמצעים צבאיים בלבד.
אלא שהחזון האמריקני נתקל במציאות שונה לחלוטין, התנגדות ישראלית עזה וגם התנגדות סורית.
פרשנים סורים אומרים כי הנהגת סוריה מבקשת להציג תפיסה חדשה של מדיניות החוץ שלה, השונה באופן מהותי ממדיניותו של משטר בשאר אל־אסד, בעוד שהמשטר הקודם ראה בלבנון זירת השפעה ישירה, הנשיא אחמד א-שרע מבקש להדגיש כי עידן ההתערבות הסתיים.
לדבריהם,המסר הסורי הרשמי הוא עקבי, לבנון היא מדינה ריבונית, וכל סוגיה הנוגעת לחזבאללה או למערכת הפוליטית הלבנונית היא עניין פנימי של מוסדות המדינה הלבנונית בלבד. לכן, גם אם וושינגטון מעוניינת לראות את דמשק מעורבת, סוריה אינה מוכנה לשמש כתחליף למוסדות השלטון בביירות.
הצהרותיו האחרונות של הנשיא אחמד א-שרע, שלפיהן הדיווחים על כוונה להתערב בלבנון אינם אלא שמועות, משתלבות היטב עם מדיניותו להציג את סוריה כמדינה המכבדת את ריבונות שכנותיה.
ביקורו של שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני בביירות בשבוע שעבר חיזק עוד יותר את הקו הזה. בפגישותיו עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויו"ר הפרלמנט נביה ברי הוא הדגיש כי דמשק מבקשת לפתוח דף חדש ביחסים עם לבנון , דף המבוסס על שיתוף פעולה בין שתי מדינות עצמאיות ולא על יחסי חסות.
גם כאשר עלתה האפשרות להתערבות סורית בענייני הביטחון הלבנוניים בעקבות לחץ אמריקני, נמנעו שני הצדדים מלהעניק לכך לגיטימציה.
יתרה מכך, השר הסורי א-שיבאני חשף כי סוגיית חזבאללה כלל לא נדונה בפגישתו עם יו"ר הפרלמנט וראש תנועת אמל השיעית נביה ברי, אמירה שלדעת פרשנים בלבנון, נועדה להבהיר כי דמשק אינה מבקשת לשמש מתווך או גורם מכריע בזירה הפנים־לבנונית.
האם סוריה יכולה להשפיע על חזבאללה בלבנון?
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למרות הסתייגותה ממעורבות ישירה בנעשה בלבנון, אין פירוש הדבר שסוריה חסרת השפעה על חזבאללה.
לטענתם, השפעתה של דמשק מצויה בעיקר בתחום הביטחוני והלוגיסטי. במשך שנים שימשה סוריה נתיב מרכזי להעברת נשק, ציוד וכספים לארגון.
אם השלטון החדש של אחמד א-שרע יחליט ללסגור באופן הרמטי את גבולותיו, להגביר את הפיקוח ולפעול נגד רשתות ההברחה, תהיה לכך השפעה משמעותית על יכולותיו הצבאיות של חזבאללה , גם מבלי שכוחות סוריים יפעלו בתוך לבנון.
במילים אחרות, סוריה יכולה להשפיע על חזבאללה בעיקר מתוך שטחה שלה, ולא באמצעות התערבות ישירה בזירה הלבנונית.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי הנשיא טראמפ זהיר בעקבות כישלונותיו במלחמה עם איראן והוא עשוי שלא להתעקש על התערכות סורית ישירה בלבנון נגד חזבאללה וכי מה שמעניין אותו בסופו של דבר היא התוצאה.
אם הוא ישתכנע שניתן להשיג את אותם היעדים באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני בגבול הסורי, במקום באמצעות מעורבות ישירה בלבנון, ייתכן שיאמץ את הגישה הסורית.
גישה זו עשויה להתאים גם למדינות אירופה. ביקורו האחרון של נשיא צרפת עמנואל מקרון בדמשק נתפס כביטוי לתמיכה בבניית יחסים חדשים בין סוריה ללבנון, המבוססים על שוויון בין שתי מדינות ריבוניות ולא על יחסי תלות.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי בסופו של דבר מדובר במבחן התוצאה.
המבחן של סוריה לא יהיה בשאלה האם היא תתערב בלבנון, אלא האם תצליח למנוע משטחה את ההפעלה החדשה של ציר אספקת הנשק מאיראן עבור חזבאללה.
אם דמשק תצליח לסגור את נתיבי ההברחה, לפגוע בתשתיות הלוגיסטיות של הארגון ולבסס תיאום ביטחוני עם לבנון מבלי לפגוע בריבונותה, היא עשויה להפוך לשחקן אזורי מרכזי, לא באמצעות חזרה לימי השליטה הסורית בלבנון, אלא באמצעות מודל חדש של השפעה עקיפה, המבוסס על שיתוף פעולה ביטחוני, אינטרסים משותפים וכיבוד הדדי בין שתי המדינות.
ביקורו של שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני בלבנון בשבוע שעבר נתפס בעולם הערבי הרבה מעבר לביקור דיפלומטי שגרתי, פרשנים בלבנון אומרים כי הוא סימן ניסיון ראשון של ההנהגה הסורית החדשה לפתוח דף אחר ביחסים בין שתי המדינות , דף המבקש להתרחק מהמורשת הבעיתית של עידן בשאר וחאפז אל-אסד, שבמהלכו הפכה סוריה במשך עשרות שנים לגורם בעל השפעה מכרעת על הפוליטיקה הלבנונית.
מאז כניסת הצבא הסורי ללבנון בשנת 1976, תחת הנהגתו של חאפז אל-אסד, השתנתה מערכת היחסים בין המדינות. מה שהוצג בתחילה כהתערבות שנועדה להשפיע על מלחמת האזרחים הלבנונית הפך בהמשך למנגנון של שליטה והשפעה ישירה על קבלת ההחלטות בביירות. במשך שנים הפעיל המשטר הסורי מנופי לחץ פוליטיים וביטחוניים בלבנון, ולעיתים אף נתפס כמי שמעודד את הפילוגים הפנימיים כדי לשמר את מעמדו.
כעת מבקשת דמשק החדשה להציג תמונה אחרת, סוריה שאינה מבקשת לשלוט בלבנון, אלא לקיים עמה יחסים המבוססים על ריבונות הדדית ואינטרסים משותפים.
המסרים שעלו מביקורו של שר החוץ הסורי א-שיבאני בביירות ובטריפולי היו ברורים, הכרה בריבונותה של לבנון, התחייבות לאי-התערבות בענייניה הפנימיים, שיתוף פעולה ביטחוני באמצעות מוסדות המדינה ופתרון מחלוקות באמצעות דיאלוג והסכמות רשמיות.
מדובר בשינוי משמעותי ביחס לעבר, שבו הקשרים בין המדינות התנהלו פעמים רבות דרך ערוצים ביטחוניים ומנגנוני השפעה לא רשמיים.
האתגרים החדשים של סוריה
אולם האתגר הגדול של ההנהגה הסורית החדשה יהיה לא רק להצהיר על שינוי, אלא להוכיח אותו בשטח. ההיסטוריה בין שתי המדינות יצרה חוסר אמון עמוק, ובמיוחד בלבנון קיים חשש שכל שינוי טקטי עשוי להסתיר ניסיון לחזרה לדפוסים הישנים.
אחת הסוגיות הרגישות ביותר ביחסים החדשים היא סוגיית הפליטים הסורים בלבנון. יותר ממיליון פליטים סורים חיים במדינה, והם מהווים עומס משמעותי על מערכת הכלכלה, השירותים והתשתיות הלבנוניות, שגם כך נמצאות במשבר.
פרשנים בלבנון אומרים כי פתרון הסוגיה אינו יכול להתבסס רק על דרישה להחזרה מהירה של פליטים. הוא מחייב מנגנון מוסכם בין ביירות לדמשק, שיבטיח חזרה הדרגתית, בטוחה ומכובדת, תוך מתן ערבויות למי שישובו.
לצד סוגיית הפליטים קיימת בעיה מורכבת נוספת, נוכחותם בלבנון של אנשי צבא ומנגנוני ביטחון לשעבר של משטר בשאר אסד, שחלקם חשודים בביצוע עבירות ובפעילות בלתי חוקית.
הטיפול בנושא זה יהווה מבחן מרכזי ליכולתה של סוריה החדשה להתמודד עם עברו של המשטר הקודם, מבלי להפוך את לבנון לזירה נוספת של מאבקים פנימיים.
פתרון אפשרי עשוי להיות הקמת ועדה משותפת, מדינית, משפטית וביטחונית שתטפל בסוגיות הרגישות, תוך שמירה על ריבונות לבנון ומניעת שימוש בשטחה כבסיס לפעילות המאיימת על סוריה.
אמצעי התקשורת בלבנון דיווחו כי אחת התוצאות המרכזיות של הביקור של השר החוץ הסורי א-שיבאני הייתה ההכרזה על הקמת "הוועדה העליונה המשותפת הלבנונית-סורית".
אם היא תפעל בצורה שונה ממנגנוני התיאום שהתקיימו בעבר, היא עשויה להפוך לכלי מרכזי בבניית מערכת יחסים חדשה.
פרשנים לבנוניים אומרים כי כדי שהוועדה תצליח, היא חייבת להתבסס על עיקרון בסיסי שהוא שוויון בין המדינות. כל ניסיון להחזיר יחסי תלות או השפעה חד צדדית יפגע באמון ויחזיר את שתי המדינות לדפוסים הישנים.
המשימה היא להפוך את היחסים בין ביירות לדמשק ממערכת של פיקוח ושליטה למערכת של אינטרסים משותפים , ביטחון גבולות, שיתוף פעולה כלכלי, טיפול בסוגיית הפליטים והסדרת המחלוקות ההיסטוריות.
חיזבאללה-המבחן המורכב ביותר
אולם, לדברי פרשנים בלבנון, האתגר הרגיש ביותר עבור סוריה החדשה קשור ליחס שלה לזירה הפוליטית הלבנונית ובעיקר לחיזבאללה.
ההנהגה הסורית החדשה מבקשת, לפי הקו שהיא מציגה, לעבור ממדיניות של השתייכות לצירים אזוריים למדיניות המבוססת על תפיסת מדינה וריבונות. משמעות הדבר היא הימנעות מהתערבות במאזן הפוליטי הפנימי בלבנון.
אולם חיזבאללה הוא מקרה ייחודי. הארגון הפרו איראני הזה תמך במשטר בשאר אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה והיה אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לו לשרוד. לכן, היחסים העתידיים בין דמשק לבין חיזבאללה יהיו מבחן לא רק למדיניות הסורית החדשה, אלא גם למידת יכולתה להתנתק מהמורשת האזורית של העידן הקודם.
מצד אחד, סוריה אינה יכולה להתעלם מהעבר הזה של חזבאללה,אך מצד שני, היא מבינה כי עימות חזיתי עם חיזבאללה או עם בעלי בריתו עלול להחזיר אותה למדיניות של מאבקים אזוריים שמהם היא מבקשת להתרחק.
לסיכום, היחסים בין סוריה ללבנון נמצאים בנקודת מפנה. אם ההנהגה הסורית החדשה תצליח להפוך את הצהרותיה למדיניות מעשית, ייתכן שתיווצר מערכת יחסים חדשה המבוססת על כבוד הדדי ולא על כפייה.
אך הדרך לשם תהיה ארוכה. המשקעים ההיסטוריים, החשדנות הלבנונית והמאבקים האזוריים ימשיכו להקשות על התהליך.
האתגר האמיתי של דמשק אינו רק לשכנע את לבנון שהיא השתנתה ,אלא להוכיח זאת באמצעות מעשים. רק אז ניתן יהיה לומר כי עידן האפוטרופסות הסתיים, וכי החל עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
