גורמי ביטחון ישראלים בכירים מעריכים כי איראן אינה מתכוונת להסתפק בשיקום היכולות שנפגעו במלחמה האחרונה, אלא עשויה להכין מהלך של הסלמה יזומה מול ממשל טראמפ לקראת חודש נובמבר, מועד בחירות האמצע בארה"ב.
על פי ההערכה, טהראן עשויה לנסות לנצל את הרגישות הפוליטית הגוברת בוושינגטון ערב הבחירות כדי להציב את טראמפ בפני דילמה קשה, תגובה צבאית חריפה עלולה לגרור את ארה"ב למערכה נוספת ולגבות ממנו מחיר פוליטי, ואילו הבלגה עלולה להתפרש כחולשה וכחוסר יכולת לאכוף את מדיניותו מול איראן.
במילים אחרות, איראן עשויה לנסות להפוך את העימות הצבאי גם לעימות פוליטי חריף בתוך ארה"ב.
להערכת גורמים ביטחוניים,האפשרות הזאת מקבלת משמעות מיוחדת דווקא על רקע המהלכים שמבצעת טהראן בראשות מוג'תבא ח'מינאי בתוך הממסד הביטחוני שלה. מינויו של אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה אינו נראה כמהלך שנועד רק למלא חלל בפיקוד. הוא משתלב בתהליך רחב יותר של בנייה מחדש של הכוח הצבאי האיראני והכנתו לעימותים הבאים.
ב־10 באוגוסט מינה המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'מינאי, את אחמד וחידי למפקד הכללי של משמרות המהפכה והעניק לו דרגת גנרל. בכך הפך וחידי למפקד הקבוע של אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר ברפובליקה האסלאמית.
המינוי הגיע במסגרת שורה של מינויים בכירים בצמרת הצבאית האיראנית, שנועדו להסדיר מחדש את שרשרת הפיקוד לאחר המלחמה והחיסולים שפגעו בצמרת הביטחונית.
אלא שהבחירה בווחידי בולטת במיוחד, מודבר באיש המוגדר כ "איש החזק" באיראן,זהו מפקד בעל ניסיון של עשרות שנים במערכת הצבאית והביטחונית האיראנית, אדם שצמח במשמרות המהפכה בתקופת מלחמת איראן-עיראק, פיקד בעבר על כוח קודס וכיהן בהמשך כשר ההגנה וכשר הפנים.
וחידי משתייך לדור הוותיק והנוקשה של משמרות המהפכה. תפיסת העולם שלו עוצבה בתקופת המלחמה עם עיראק ובשנים שבהן איראן בנתה את תפיסת הביטחון שלה סביב הישרדות המשטר, הרתעה ויכולת לפעול באמצעות כוחות ישירים ושלוחים.
בין השנים 1988 ל-1997 עמד בראש כוח קודס, הזרוע החיצונית של משמרות המהפכה, לפני שקאסם סולימאני ירש את התפקיד.
בהמשך כיהן כשר ההגנה בממשלת מחמוד אחמדינג'אד וכשר הפנים בממשלת איברהים ראיסי.
לכן מינויו דווקא עכשיו הוא מסר בפני עצמו,אילו רצתה טהראן לשדר כי היא פונה לעידן של פיוס, הידברות והפחתת מתיחות עם וושינגטון, ניתן היה לצפות לבחירה אחרת.
במקום זאת בחר ח'מינאי במפקד שמביא איתו ניסיון קרבי, ביטחוני ומבצעי רב ומזוהה עם הקו הקשוח של המשטר.
בצו המינוי הציב ח'מינאי לפיקוד החדש יעדים של חיזוק היכולות הצבאיות וההרתעה, שיפור המוכנות המבצעית, חיזוק הרמה האידיאולוגית והתרבותית בתוך משמרות המהפכה ופיתוח מערכות הפיקוד והניהול.
המשמעות ברורה, משמרות המהפכה אינם אמורים רק להתאושש מהמלחמה , הם אמורים להפיק ממנה לקחים ולבנות את עצמם מחדש.
המינוי הקבוע מאפשר לווחידי לבצע זאת לאורך זמן.
אין מדובר במפקד זמני שמטרתו לייצב את הארגון עד למינוי הבא. מדובר במי שקיבל מנדט לעצב את דור הפיקוד הבא של משמרות המהפכה ולשקם את יכולתם להרתיע ולפעול.
אחמד וחידי אינו אישיות ניטרלית מבחינת ארה"ב.
הוא נתון לסנקציות אמריקניות ושמו נקשר לאורך השנים לפרשות ביטחוניות חמורות. הוא גם מבוקש בארגנטינה על רקע החשדות למעורבותו בפיגוע במרכז הקהילה היהודית אמיה בבואנוס איירס בשנת 1994.
מבחינת וושינגטון, מינויו של אדם כזה לעמוד בראש משמרות המהפכה אינו יכול להיתפס כסימן להתמתנות.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם אכן בכוונת איראן ליזום הסלמה, הבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב עשויות להעניק לה חלון הזדמנויות פוליטי.
טהראן אינה חייבת להגיע למלחמה כוללת. היא יכולה לנסות לייצר משבר מוגבל אך משמעותי, באמצעות תקיפה ישירה, הפעלת שלוחים באזור, איום על נתיבי שיט ואנרגיה או מהלך אחר שיחייב את טראמפ לקבל החלטה מהירה.
מבחינת איראן, כל אחת מהאפשרויות הללו יכולה ליצור דילמה עבור הנשיא האמריקני.
אם יגיב בעוצמה, הוא עלול להיגרר למערכה נוספת בתקופה רגישה פוליטית.
אם יבחר שלא להגיב, איראן עשויה להציג זאת כהוכחה לכך שהלחץ האמריקני איבד מהאפקטיביות שלו.
בנקודה הזאת מתחבר מינויו של וחידי לתמונה הרחבה יותר.
הוא אינו האיש שאמור להחליט לבדו אם איראן תצא למלחמה. ההחלטה הזאת נמצאת בידי ההנהגה העליונה.
אבל הוא האיש שאמור להכין את המנגנון הצבאי האיראני לאפשרות שההחלטה תהיה חיובית.
משמרות המהפכה יצטרכו לשקם את מערכי הטילים והכטב"מים, לשפר את שרידות מערכות הפיקוד, לחזק את ההגנה האווירית ולהפיק לקחים מהפגיעות שספגו.
וחידי, בעל הניסיון הצבאי והמבצעי הרב, הוא האיש שיכול להוביל את התהליך הזה.
לכן המינוי שלו עשוי להיות פחות קשור לשאלה מה איראן רוצה לעשות היום, ויותר לשאלה מה היא רוצה להיות מסוגלת לעשות בתוך כמה חודשים.
מינויו הקבוע של וחידי מעניק לה את אחד התנאים החשובים לכך, הנהגה צבאית יציבה בראש משמרות המהפכה.
בסופו של דבר, הבחירה באחמד ווחידי היא גם מבחן למנהיג העליון החדש של איראן.
מוג'תבא ח'מינאי יכול היה לבחור דמות שתשדר שינוי, התמתנות או התמקדות בשיקום פנימי.
הוא בחר באחד מאנשי הדור הקשוח והוותיק של משמרות המהפכה.
המשמעות היא שהמשטר אינו רוצה שהמלחמה האחרונה תיזכר כתבוסה שהובילה לנסיגה איראנית.
הוא רוצה להציג אותה כשלב שממנו איראן יוצאת כדי לבנות את עצמה מחדש.
לכן מינויו של אחמד וחידי אינו רק חילופי גברי,הוא חלק מהיערכות.
והשאלה המרכזית היא לא אם איראן רוצה לפתוח במלחמה מחר, אלא אם היא בונה כעת את היכולת לבחור את העיתוי שלה.
אם ההערכה הישראלית לגבי נובמבר נכונה, הרי שהשעון כבר מתקתק.
איראן עשויה לנסות להגיע לסתיו כשהיא משוקמת יותר מבחינה צבאית, נחושה יותר מבחינה פוליטית ועם מפקד קבוע בראש משמרות המהפכה.
מבחינת טראמפ, זה עלול להפוך את החודשים שלפני בחירות האמצע למבחן הקשה ביותר של מדיניותו כלפי טהראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
